הגן הכימי - שלכתלורן דסטפנו2אני אישית נורא אוהבת את הטרילוגיה, זה מרגיש לי מרענן, יוצא דופן מכל מה שנפוץ עכשיו, עמוק יותר. וכמובן שהייתי מוכרחה לדעת איך הכל נגמר. ולא התאכזבתי העלילה זרמה בצורה מדהימה, קרו המון דברים שבכלל לא ציפיתי להם וגורל של דמויות מסוימות שלא חשבתי שבכלל יהיה להם ככה. הסוף סיפק אותי בסך הכל, טוב לדעת שאחרי כמה שעברו סופסוף יש שקט וחיים רגועים יחסית, כאילו הגיעו לנחלה. ממליצה מאוד על הסדרה!!! סוף כל סוף לא סיפור קיטשי של משולש אהבה שכרגיל קורה בעולם אחר כלשהו, לסדרה הזאת יש הרבה מעבר מה להציע.
רעדמגי סטיווטר1מה אני אגיד...ספר בסדר. לא סחף אותי במיוחד אבל היה די נחמד לקרוא בשביל להעביר קצת את הזמן. הדמויות סבבה ולשם שינוי סופסוף יש עלילה שבה הזאבים במרכז! ולא נגיד סטייל דמדומים שיש את כל הקטע עם הערפדים והזאבים, זה נטו זאבים. למרות שבהתחלה הסיפור של גרייס וסם נראה לי די מוזר שככה ב"פוף" התאהבו, אבל שיהיה. בקיצור ספר חביב מאוד.
הפריצהאלי קונדי1ספר בסדר, למרות שהתאכזבתי קצת. ציפיתי ליותר מספר המשך אחרי שהראשון השאיר אותי במתח מסוים ולא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. אבל תכלס ההתפתחות לא הייתה מי יודע מה, הדמויות החדשות עצבנו או לא עניינו אותי. ולאורך כל הספר היה את ה"סוד הזה" של זאנדר וכשגילו אותו לקראת הסוף, הייתי כזה "מה? זהו?". לא הבנתי מה בדיוק הקטע של קאסיה וקיי ובכללי הספר הזה לא בדיוק סחף אותי, אפילו נאלצתי לדלג על כמה עמודים כי קטעים מסוימים פשוט שיעממו אותי. בקיצור ציפיתי ליותר, אבל אני מניחה שככה זה עם ספרים שניים בטרילוגיות, לרוב מאכזבים. מקווה שהאחרון יהיה טוב.
הגן הכימי - קדחתלורן דסטפנו2הזוי. אבל טוב. הזוי וטוב. בדרך כלל ספרים שניים בטרילוגיה הם די גרועים. זה דווקא היה לא רע. ממשיך את התפתחות העלילה בצורה מעניינת וגם קצת לא צפויה. ושוב מראים את המציאות הנוראית שריין חיה בה, רק שהפעם בלי כל המותרות שכבר התרגלה אליהן באחוזה אלא הישרדות נטו. כבר לא יכולה לחכות לאחרון :]
הזמן השבוראריאלה בנקיר6ספר מדהים!! מיקי ופייטרו פשוט חמודים ביחד :] והסוף של הספר..לא ציפיתי לזה בכלל, מחכה כבר לספר השני (:
כמעט מפורסמתמיכל בכר1ספר נחמד, קליל שמאוד אהבתי איך שעיצבו אותו, נראה כמו בלוג אבל תכלס מתאים לקהל היעד הצעיר שהוא פונה אליו. עלילה חביבה, לא יותר מדי וואו אבל אפשר בכיף לקרוא ולא להשתעמם יותר מדי.
הגן הכימי - הקמילהלורן דסטפנו1הספר הזה מדהים,מרתק,מותח,פשוט אי אפשר לעזוב אותו! שום דבר לא צפוי שם! הרגשתי כאילו אני בעצמי נמצאת שם. ריין מדהימה והיה לי כל כך חבל עליה שהיא חיה במציאות כזאת טראגית,אני מקווה שבסוף יהיה לה סוף טוב כי הכי מגיע לה. כבר לא יכולה לחכות לfever!
מבוטל1ספר ממש טוב,מסביר דברים בצורה מובנת וברורה רק שבימינו כבר לא צריך ספר בשביל זה-אפשר בקלות לחפש בגוגל.
משהו פשוט מסובךדקלה קידר0מדהים! לא איכזב בכלל! גם הוא,כמו הקודם,סוחף ולא צפוי בכלל! רק לא כ"כ אהבתי את הקטע שהיה לה עם גבר בן 40..זה פשוט נראה לי מוזר מדי,שמחתי שבסוף זה נגמר.
רייןקייט לה ואן11אין לי שמץ של מושג מה לעשות עם הספר הזה. האם אני צריכה להניח אותו על מדף ספרי הנוער, או על מדף הנוער פלוס, מדף ששמור לספרים כמו "משחקי הרעב" של סוזן קולינס? אחרי כמה דקות של התלבטות אני מניחה אותו על מדף הנוער. אין לי מושג למה. -------------------------------------------------------- יומנה של ספרנית, 2011 איך לכתוב ספר נוער מוצלח? פשוט מאוד. קחו גיבור נורמלי לחלוטין, שימו אותו במקום שהוא לא מכיר ותהרגו קרוב משפחה שלו. הוא יישאר עם טראומה לכל החיים וזה יניע את העלילה. -------------------------------------------------------- סופר נעלם מדריך קהל נעלם בכתיבת סיפור נוער נעלם. בדיוני ככל הכל זה לא ספר גרוע. יש בו חוסר אחידות נוראי, פער עצום בין דברים כתובים לדברים שנאמרים. אולי זה רק התרגום. [...] ריין היא נערה שגרתית למדי שעושה דברים שגרתיים למדי. אני לא יודעת למה אני צריכה להתעניין בצרות שלה. אבל בכל זאת קראתי את הספר הזה ומשהו בו משך אותי. משהו רגיש, ספונטני, מיוחד. [...] ולסיכום, בסדר. הבהרה: אבא שלי הביא לי אותו מהספרייה, לא אני. וזה טוב. ------------------------------------------------------ מילים, ביקורת על הספר בסימניה, 3.12.2011
רייןקייט לה ואן8זה.פשוו.מדהים. ריין הוא הספר הכי מושלם שקראתי בזמן האחרון, מעניין וקליל. מצחיק ומרגש. רית' אותי, סחף אותי לתוכו, (בזמן שהייתי צריכה לסדר את החדר...) אין מילים על הספר המרתק הזה. באמת שאין. ממליצה. מאוד.
רייןקייט לה ואן7כל פעם, אבל כל פעם כשאני הולכת לספרייה, אני רואה את הספר הזה, מונח על אחד ממדפי ספרי הנוער. אני לוקחת אותו ביד אחת, מסובבת אותו וקוראת את הכריכה האחורית. ונאנחת. נשמע לא משהו. זאת אומרת, נחמד והכול, אבל לא מיוחד או שונה מספרים אחרים. בפעם החמש מאות שזה קרה לי- פשוט נמאס לי. לקחתי את הספר והטחתי אותו בהפגנתיות בערימת הספרים שלי- או ליתר דיוק, ערימה שמורכבת מספר שמצאתי אחרי חיפושים של שעה וספר שאני צריכה לקחת לשיעור אנגלית (עכשיו הבנתם למה התייאשתי). אז קודם כל, זה לא ספר רע. הוא כתוב נחמד, ולפעמים אפילו מעניין, אבל סה"כ העלילה די נדושה והדמויות מעצבנות. אפילו הקטע הבלשי(שנמשך שני עמודים וחצי)והפתרון שלו היו צפויים לחלוטין. -לואיזיאנה ניתוח דמויות בע"מ!- (מנגינת פרסומת מתנגנת ברקע...) ריין- וואו, דמות כל כך חרושה: נערה יתומה שחייה בבדידות ובאומללות מוסווית עם אביה, שאף פעם לא התאושש ממות אשתו. אז לפעמים אפשר להזדהות איתה, אבל היא דמות שטוחה ורדודה יחסית. הסבתא של ריין- שוב, דמות שחוקה: הסבתא המודרנית, העשירה והמאאאגניבה שעושה בושות לכולם ויש לה כושר של בת 20. ואין מה להוסיף. פשוט דמות שטוחה וסטריאוטיפית. הארי- החתיך המוצלח והמאוהב בעצמו שגורם בהתחלה לגיבורת הסיפור להרגיש מעוצבנת ומושפלת ואחר כך היא מבינה שהיא מאוהבת בו...נשמע מוכר? כן כן, רבותיי, אתם לא לבד: מצעד הדמויות המשוכפלות חוזר ובגדול! מדי- באמת צריך להגיד? הבחורה-החתיכה-והשחצנית-שהגיבורה-חושבת-שהיא- החברה-של-הבחור-החתיך-אבל-הבחור-החתיך-בכלל-לא-מאוהב-בבחורה-החתיכה-שמאוהבת-בו-אלא-בגיבורה-הראשית...משולש אהבה פתטי ומשוכפל ביותר. הדמות היחידה שהייתה לא צפויה וחסרת כותרת הייתה אמא של ריין, שרה, ורק בזכותה המשכתי לקרוא את הספר עד סופו. היא גם סיפקה את הקטע שהכי אהבתי בספר- המכתב של שרה לריין- והוא זה שכמעט גרם לי לתת לספר הזה 3 כוכבים ולא 2. אבל רק כמעט. אז מה אני אגיד? עלילה מוכרת, דמויות שטוחות וצפויות, בקיצור...לא ממש שווה את הטרחה.
רייןקייט לה ואן7טוב, נו, כרגיל התעצלתי לקרוא על מה הספר בגב האתיפה ולא ידעתי שזה ספר נוער. אהבתי את התמונה באטיפה ולכן קניתי אותו. אז תזכירו לי פעם הבאה לעשות תחקיר קטן על מה שאני קונה:-) הסיפור הוא על נערה שבאה לחופשת קיץ אל סבתה ומגלה סודות על עברה של אמא שלה. אז אני מבינה שזה ספר נוער ולא מצפה ליצירת מופת של טולסטוי וחבריו, אבל בכל זאת, אני חושבת שאפשר לאתגר את הנוער שלנו קצת יותר גם במחינת שפת הכתיבה, ביטוי הרגשות ועלילה. ואחרי שקראתי את "משחקי הרעב" אני יודעת שגם בספר נוער זה אפשרי. שבוע טוב לכוווולם!
רייןקייט לה ואן4הפתיחה ממש ממש טובה. העמוד הראשון. אבלך אח"כ... בד"כ הספרים של פרוזה עשרה יותר טובים. אני סומכת על ההוצאה כשאני בוחרת ספר (במיוחד במקרה שאני לא מכירה את הסופר/ת) והפעם- טוב, התאכזבתי. אז נכון שהיו לי 5 דקות לבחור אותו (זה מה שקורה למי שמאחר לספריה) ולקח לי 3 שעות לגמור אותו והוא היה חמוד, אבל... אני חושבת שעם אותה עלילה היה אפשר ליצור ספר יותר טוב. אולי זה בעיה של התרגום.
רייןקייט לה ואן4זהו ספר עם הרבה תמיהה,וההרגשה שהדבר הכי יקר בחיים חסר לה וזו אמא,אהבת אם לבת חסר לה.ותוך כדי שהייה ממושכת בחופשת הקיץ אצל סבתה.כל הזמן מציעים שם תה בספר הזה זה מש שהצחיק אותי,ריין מגלה דברים חדשים שמעולם לא הסיקה,ובמקביל זה קירב אותה יותר לאנשים שאהבה וגרם לה להכיר את העיר לונדון כפי שמעולם לא הכירה,סיפור סוחף של רומנטיקה,וזיקה!
רייןקייט לה ואן3היי אנשים, אז סיימתי לי את הנובלה. הסיפור מספר על בחורה שבאה לחופשות קיץ לבקר את סבתא שלה בלונדון. מגלה שלסבתא שלה יש עוזר צעיר וחתיך
רייןקייט לה ואן3מבקרת: ליאל סיימתי לקרוא את הספר הזה בתחושת בלבול, עד עכשיו אין לי מושג אם אהבתי אותו או לא, מצד אחד הספר היה מקסים מעניין וביומיים סיימתי לקרוא אותו אך מצד שני הספר היה צפוי ברמות, שום דבר לא הפתיע אותי והעלילה הייתה לא מקורית בכלל. ברור כול כך שיהיה סטודנט חתיך בבית של סבתא שלה שבמקרה עוזר לה בגינון של הגינה ופתאום הם מתאהבים (מאוד מפתיע) ברור כול כך שהיא תקרא ביומנים של אמה שנפטרה כשהייתה בת 10 ופתאום תגלה דברים מרעישים ושומרת עליהם בסוד עד סוף הספר (מאוד מפתיע), כמה שאני אוהבת ספרים צפוים וקיטשים זה היה יותר מדיי צפוי אז לצערי הוא היה ספר בסדר לא יותר מזה... לכן לא הייתי ממליצה אם היו מבקשים ממני המלצה לספר טוב.
רייןקייט לה ואן3נחמד ביותר, אבל...עלילה נדושה. אין לי מה לומר יותר. נטול כל עניין או עלילה, אבל כתוב בצורה יפה ונחמדה. רואים ממש שהסופרת רצתה לדבר על כל מיני דברים, ושראתה בראשה דברים שלא הלכו טוב על הדף. שלוש כוןכבים רק בשביל הכתיבה הסבירה - יפה...