אין לי שמץ של מושג מה לעשות עם הספר הזה. האם אני צריכה להניח אותו על מדף ספרי הנוער, או על מדף הנוער פלוס, מדף ששמור לספרים כמו "משחקי הרעב" של סוזן קולינס?
אחרי כמה דקות של התלבטות אני מניחה אותו על מדף הנוער. אין לי מושג למה.
--------------------------------------------------------
יומנה של ספרנית, 2011

איך לכתוב ספר נוער מוצלח? פשוט מאוד. קחו גיבור נורמלי לחלוטין, שימו אותו במקום שהוא לא מכיר ותהרגו קרוב משפחה שלו. הוא יישאר עם טראומה לכל החיים וזה יניע את העלילה.
--------------------------------------------------------
סופר נעלם מדריך קהל נעלם בכתיבת סיפור נוער נעלם. בדיוני

ככל הכל זה לא ספר גרוע. יש בו חוסר אחידות נוראי, פער עצום בין דברים כתובים לדברים שנאמרים. אולי זה רק התרגום. [...]
ריין היא נערה שגרתית למדי שעושה דברים שגרתיים למדי. אני לא יודעת למה אני צריכה להתעניין בצרות שלה. אבל בכל זאת קראתי את הספר הזה ומשהו בו משך אותי. משהו רגיש, ספונטני, מיוחד. [...]
ולסיכום, בסדר.
הבהרה: אבא שלי הביא לי אותו מהספרייה, לא אני. וזה טוב.
------------------------------------------------------
מילים, ביקורת על הספר בסימניה, 3.12.2011

זה.פשוו.מדהים.
ריין הוא הספר הכי מושלם שקראתי בזמן האחרון, מעניין וקליל. מצחיק ומרגש. רית' אותי, סחף אותי לתוכו, (בזמן שהייתי צריכה לסדר את החדר...)
אין מילים על הספר המרתק הזה. באמת שאין.
ממליצה. מאוד.

כל פעם, אבל כל פעם כשאני הולכת לספרייה, אני רואה את הספר הזה, מונח על אחד ממדפי ספרי הנוער.
אני לוקחת אותו ביד אחת, מסובבת אותו וקוראת את הכריכה האחורית. ונאנחת. נשמע לא משהו. זאת אומרת, נחמד והכול, אבל לא מיוחד או שונה מספרים אחרים.
בפעם החמש מאות שזה קרה לי- פשוט נמאס לי. לקחתי את הספר והטחתי אותו בהפגנתיות בערימת הספרים שלי- או ליתר דיוק, ערימה שמורכבת מספר שמצאתי אחרי חיפושים של שעה וספר שאני צריכה לקחת לשיעור אנגלית (עכשיו הבנתם למה התייאשתי).
אז קודם כל, זה לא ספר רע. הוא כתוב נחמד, ולפעמים אפילו מעניין, אבל סה"כ העלילה די נדושה והדמויות מעצבנות. אפילו הקטע הבלשי(שנמשך שני עמודים וחצי)והפתרון שלו היו צפויים לחלוטין.
-לואיזיאנה ניתוח דמויות בע"מ!- (מנגינת פרסומת מתנגנת ברקע...)
ריין- וואו, דמות כל כך חרושה: נערה יתומה שחייה בבדידות ובאומללות מוסווית עם אביה, שאף פעם לא התאושש ממות אשתו. אז לפעמים אפשר להזדהות איתה, אבל היא דמות שטוחה ורדודה יחסית.
הסבתא של ריין- שוב, דמות שחוקה: הסבתא המודרנית, העשירה והמאאאגניבה שעושה בושות לכולם ויש לה כושר של בת 20. ואין מה להוסיף. פשוט דמות שטוחה וסטריאוטיפית.
הארי- החתיך המוצלח והמאוהב בעצמו שגורם בהתחלה לגיבורת הסיפור להרגיש מעוצבנת ומושפלת ואחר כך היא מבינה שהיא מאוהבת בו...נשמע מוכר? כן כן, רבותיי, אתם לא לבד: מצעד הדמויות המשוכפלות חוזר ובגדול!
מדי- באמת צריך להגיד? הבחורה-החתיכה-והשחצנית-שהגיבורה-חושבת-שהיא- החברה-של-הבחור-החתיך-אבל-הבחור-החתיך-בכלל-לא-מאוהב-בבחורה-החתיכה-שמאוהבת-בו-אלא-בגיבורה-הראשית...משולש אהבה פתטי ומשוכפל ביותר.
הדמות היחידה שהייתה לא צפויה וחסרת כותרת הייתה אמא של ריין, שרה, ורק בזכותה המשכתי לקרוא את הספר עד סופו. היא גם סיפקה את הקטע שהכי אהבתי בספר- המכתב של שרה לריין- והוא זה שכמעט גרם לי לתת לספר הזה 3 כוכבים ולא 2. אבל רק כמעט.
אז מה אני אגיד? עלילה מוכרת, דמויות שטוחות וצפויות, בקיצור...לא ממש שווה את הטרחה.

טוב, נו, כרגיל התעצלתי לקרוא על מה הספר בגב האתיפה ולא ידעתי שזה ספר נוער. אהבתי את התמונה באטיפה ולכן קניתי אותו. אז תזכירו לי פעם הבאה לעשות תחקיר קטן על מה שאני קונה:-)
הסיפור הוא על נערה שבאה לחופשת קיץ אל סבתה ומגלה סודות על עברה של אמא שלה.
אז אני מבינה שזה ספר נוער ולא מצפה ליצירת מופת של טולסטוי וחבריו, אבל בכל זאת, אני חושבת שאפשר לאתגר את הנוער שלנו קצת יותר גם במחינת שפת הכתיבה, ביטוי הרגשות ועלילה.
ואחרי שקראתי את "משחקי הרעב" אני יודעת שגם בספר נוער זה אפשרי.
שבוע טוב לכוווולם!

זהו ספר עם הרבה תמיהה,וההרגשה שהדבר הכי יקר בחיים חסר לה וזו אמא,אהבת אם לבת חסר לה.ותוך כדי שהייה ממושכת בחופשת הקיץ אצל סבתה.כל הזמן מציעים שם תה בספר הזה זה מש שהצחיק אותי,ריין מגלה דברים חדשים שמעולם לא הסיקה,ובמקביל זה קירב אותה יותר לאנשים שאהבה וגרם לה להכיר את העיר לונדון כפי שמעולם לא הכירה,סיפור סוחף של רומנטיקה,וזיקה!

היי אנשים,
אז סיימתי לי את הנובלה.
הסיפור מספר על בחורה שבאה לחופשות קיץ לבקר את סבתא שלה בלונדון.
מגלה שלסבתא שלה יש עוזר צעיר וחתיך

מבקרת: ליאל
סיימתי לקרוא את הספר הזה בתחושת בלבול, עד עכשיו אין לי מושג אם אהבתי אותו או לא, מצד אחד הספר היה מקסים מעניין וביומיים סיימתי לקרוא אותו אך מצד שני הספר היה צפוי ברמות, שום דבר לא הפתיע אותי והעלילה הייתה לא מקורית בכלל.
ברור כול כך שיהיה סטודנט חתיך בבית של סבתא שלה שבמקרה עוזר לה בגינון של הגינה ופתאום הם מתאהבים (מאוד מפתיע) ברור כול כך שהיא תקרא ביומנים של אמה שנפטרה כשהייתה בת 10 ופתאום תגלה דברים מרעישים ושומרת עליהם בסוד עד סוף הספר (מאוד מפתיע), כמה שאני אוהבת ספרים צפוים וקיטשים זה היה יותר מדיי צפוי אז לצערי הוא היה ספר בסדר לא יותר מזה... לכן לא הייתי ממליצה אם היו מבקשים ממני המלצה לספר טוב.

נחמד ביותר, אבל...עלילה נדושה. אין לי מה לומר יותר.
נטול כל עניין או עלילה, אבל כתוב בצורה יפה ונחמדה.
רואים ממש שהסופרת רצתה לדבר על כל מיני דברים, ושראתה בראשה דברים שלא הלכו טוב על הדף.
שלוש כוןכבים רק בשביל הכתיבה הסבירה - יפה...

הספר הזה מ-ד-ה-י-ם-!-!-!
באמת שהוא כזה!
אני מסכימה עם אלה שאמרו שהכריכה לא מושכת אבל התרגלתי כבר(מגיל קטן) לכריכה של הספר "וינטר בלו ילדת פיות" אז נמשכתי אליו...
והתחלתי לקרוא, ולהיסחף...ולא רציתי להפסיק לקרוא, הכתיבה יפה וקלילה, למרות שלפעמים הרגשתי כאילו שאני קוראת סיפור עם-שסדר התרחשות המאורעות בו מהיר-וזה אכזב, כי ספר כזה צריך להיות יותר ארוך...
ממליצה בחום!