1. את לא בסדר

נעמי איבדה אחות, לא פיזית אלא נפשית.
אומרים שאם היא הייתה לא בחיים היה יותר קל.
זה לא שנעמי רוצה שהיא תמות, רק רצתה לחדד נקודה.
לנעמי הרבה חברות, אך זה מעולם לא משתווה למשפחה.
היא סופגת הרבה ממנה, ולא סתם גחמות מיותרות.
נעמי נהדרת וטובת לב, מעולם לא תעיז לפגוע כמו
שבה כולם פוגעים. בחורה מיוחדת עם חיוך רחב,
מנסה להשתלב בעולם.
" כל החיים שלך תישארי לבד" אמרה לה אחותה אל מול כולם.
היא מחתה את הדמעות בשקט. רצתה שמישהו יגן עליה, יאמר
שהיא לא תישאר לבד, שתהיה בסדר. שתצליח להשתלב, להתאהב,
לאהוב, ללמוד ובעיקר להתחזק.
אך איש לא הגן, השאיר אותה דומעת, מייבבת לבדה בחדר.

נכתב לפני 10 שנים

2. כלומניקית!!!!!

כל החיים אמרו לדפני לא יצא ממך כלום בחיים.
כל החיים אמרו לדפני שהיא כלומניקית.
כשכולם למדו בבית הספר היא פיגרה בחומר
כשקיבלה תעודת בגרות מלאה רצתה שישמחו בשבילה ויראו
כמה היא השקיעה וכל מה שקיבלה בתגובה " למה אין מאה?"
כולם ציפו שתהיה טובה יותר, שתהיה מצטיינת.
והיא ידעה שזה הכי מושלם שלה.
היום איננה מתחרטת כי הפכה למורה מצויינת
אחת שיודעת לתת אהבה, לא מפלה אף אחד, אוהבת, מחייכת
וגדולה מהחיים.
דפני האמינה שלא משנה מה אומרים עליה, היא עושה את הכי טוב שלה.


האמינו בעצמכם, זה כל מה שיש לי לומר!

נכתב לפני 10 שנים

3. מספיק בן אדם

כולם חורזים חרוזים כותבים שירים
ואת, מבקשת שקט, ללא רעש אוטובוסים
ללא מנגינה שמהדהדת בראש ללא הרף.
בלי גברים שמספקים אותך לילית שזה
גורם לך ליותר בדידות.
כולם יוצאים לבלות בערבי שישי, אפילו
רק לחגוג את השבת היפה, אצלך היא
לא מאירה, לא זוהרת. קרה וחשוכה
איש אינו מחכה לך, את יושבת עם כוס
קפה מול החלון ומחכה להגשים את עצמך.
" בבית יש קצת שקט" אומרת ומשקרת את עצמך.
המחשבות הן הרעש הכי גדול אצלך.
אז שוב השגרה חוזרת, עבודה מאוסה,
גברים ריקניים, ובדידות
שחוזרת פעם אחר פעם.
לעיתים יוצאת לפארק על יד השכונה
לראות אולי זה ישנה לך את המצב רוח,
אך זה איננו עוזר את מחבקת את עצמך ומנסה
למחות את הדמעות הארורות, ונסה לביתך בחזרה.
המקרר כמעט ריק, האורות מעומעמים ואת,
מוזנחת. צאי לאור, הגשימי את עצמך רוצה לומר
לך. את יכולה להיות כל מה שתרצי, אל תוותרי.
אך היא לא מקשיבה, נרדמה לבדה במיטה
שאיננה טרחה לסדר בבוקר.

נכתב לפני 10 שנים

4. מי שאני לא

רצית אותי יותר מלאה, הגדרת את זה בתור אחת שיש מה לתפוס בה. אני מצטערת אם אני לא מספיק מלאה בשבילך אבל אני לא צריכה להתאים את עצמי על פי הדרישות שלך. הערת גם לגבי הציצים שלי שהם כל כל קטנים רק מלראות אותם, אתה לא מצפה ממני שאעשה הגדלת חזה רק בשביל שתוכל לדחוף את עצמך לתוכם, אני מעדיפה אותם ככה קטנים, עומדים ויפים כמו שהם אולי לפעמים אשים פוש אפ בשביל ההרגשה הטובה שלי, אבל לא כי אתה רוצה אותם יותר גדולים. הגובה שלך, אמרת הוא פשוט קטן. אז יש לך בעיה עם נשים בגובה מטר חמישים וקצת, זו לא אשמתי לא החלטתי להיוולד קטנה, גם לא ממש יש לי מה לעשות ואיך להשפיע. הבנתי שדוגמנית או דיילת אויר לא אוכל להיות, מה זה משנה יש עוד כל כך הרבה תפקידים בעולם. כשהיית מביט בי אמרת שצורת העיניים שלי יפה אבל לא הצבע. לא נעלבתי אני יודעת כמה כייף לשקוע ולהביט בעיניים כחולות או ירוקות גם אני אוהבת. אבל מה לעזאזל אני אשמה, אין לי הורים עם עיניים בהירות אתה משאיר אותי חסרת אונים בכל פעם שהינך מצפה ממני להיות מי שאני לא.

נכתב לפני 10 שנים ו-1 חודשים

5. חיים בנאליים

חיים שגרתיים
עוד יום עבודה, כולם
משועבדים אליה
ואל הלא נודע.

את הגן סיימת ואת הלימודים
תואר כבר עשית כך חלפו השנים.
עכשיו ישנו מחסום שבו אתה עובד
ממצא את עצמך ואז שוב נופל.

אותה שגרה יום אחרי יום
ומשפחה מצאת ונשאבת לתוכה
לתוך החשבונות, עם בעיות גדולות
מגדל ילדים שבעצם הם שלך, עובד כמו
חמור ולא מקבל דבר בתמורה.

בונה חיים שלמים, נשאב למציאות
הינה הם גדלו ואת מזדקן
החיים חולפים מול עינייך והינה
לא עשית כל כך הרבה דברים.

לעיתים נראה שכל מה שבנית הוא
לא מספיק, והינה קצת לא טוב
ושוב זה התהפך.
אתה גרוש עם שניים חושב על העולם
לאן תצעד שוב פעםותשוטט בעולם.

עוד טיול להודו? או שסתם לאילת
להרגיש צעיר לנצח אפילו שזו אשליה.
הקמטים מגיעים, והחיים בנאלים
מנסה להתרגל לחיים שונים בנתיים.

להזדקן עם מישהי זה חלום גדול
לשיר בלדה או סתם קנטרי למישהו
יפה. לרצות עוד משהו והינה זה בא.

יושב על כיסא, המחשבות רצות על
החיים שעברתי על עוד חלום לבנות.
אלו החיים, והינה עוד שגרה.
חיים כל כך בנאליים
שניצור מהם עניין.

נכתב לפני 10 שנים ו-7 חודשים

6. יותר מוצלחת ממני

אני זוכרת את הימים עוד כשהיינו ילדות קטנות, את המזרקה בעיר שאימא נהגה לקחת אותנו, עד היום יש לנו תמונה מהיום ההוא. שתינו לבושות בשמלות ססגוניות, על ראשינו שזורות שתי צמות. אני בטוחה שאת גם זוכרת את היום ההוא, ועכשיו אני רק מתגעגעת לאחות הזו. אז נכון את יותר מוצלחת ממני בלימודים, הגעת ליעדים עצומים והינה תיכף זה קורה ותהיי אחות באחד מבתי החולים בארץ. בעוד שאני מחפשת את עצמי, גם אם אני אלחם לא אגיע להישגים כמו שלך, וזה לא רק בלימודים אלא בכל דבר. את מקבלת שבחים, גם כשאת איננה נוכחת וכל המילים נשמעות אל מולי. אני זוכרת את התקופה הזו שלמדתי והשלתי מגופי כשמונה קילו שנראו לעין, מעולם לא הייתי מלאה תמיד רזה, אך אף פעם לא הגעתי למשקל שאני נמצאת בו כיום, רק חלמתי עליו. ״ וואו ממש רזית״ ישבה לה עם חברה על הספה כשמבטיהן נעוצות אליי, כמו שני כלבים אשר מזילים ריר. הרגשתי מובכת קצת, תמיד רציתי שיחמיאו לי על הגזרה, מעולם לא ידעתי כיצד זה מרגיש. היא אמרה שרוצה להגיע ליעד שלי, לשקול כמוני כאילו שאני מין מודל לחיקוי של הגוף. אני שואלת את עצמי מה זה טוב לך כל הרזון הזה, הוא לא מניב שום תוצאות מלבד לעובדה שתכנסי לבגדים שמעולם לא יכולת להיכנס, ועל אחת כמה וכמה לא לשים אותם, טוב אולי רק בחלומות . הרזון הזה לא יביא לי חכמה, הצלחה או אהבה. הכל דועך עם השנים, זה מה שאני רוצה לומר לך אחותי הגדולה שיופי דועך וגם הרזון. השגת הרבה דברים בחיים שלך ולא רק תואר שאת בדרך לסיימו, גם אהבה יצא לך להכיר גברים את לא מתלבטת יותר מידי הולכת לפי הלב ולא מסתבכת כמוני, אחת שאם גבר מצא חן בעיניה אז אני נוטה להתבלבל ולברוח. הייתי רוצה אחות שתדבר איתי כשתרצה, כשתעזור לי כשתוכל ולא רק כי ההורים שלי ביקשו, שתיתן מעצמה בשבילי לפחות במקצת. אני זוכרת את היום הולדת האחרונה שהייתה לי ״ אני אוהבת אותך אפילו שאני לא מראה את זה״ חלק מין הברכה הלא שיגרתית הזו, אהבה היא משהו מיוחד שצריך להשוויץ בה, להתגאות בה ולא משהו שמחסירים בסתר בייחוד כשזה הדדי. תמיד קינאתי באחיות האלה שהיו מסתדרות בניהן ומדברות, הייתי מעלה חיוך קטנטן כשהייתי רואה דברים כאלו, ועכשיו אני עם לחלוחית בעין, תיכף הן יוצאות הדמעות המרות באות מהלב שאומר להן שכן אכפת לי ממנה יותר משלה אכפת, למרות המהמורות שיש בנינו, למרות כל המילים שאמרת עליי מול ההורים שלא אשכח, עדיין אני מוכנה לתת לך להיות חלק מהחיים שלי בצורה נורמטיבית ללא שום כורח, רק להגיד לך את מה שאני מסתירה ואוגרת שנים על גבי שנים, מקווה לא להתפוצץ ולא אכפת לי שתקראי, להיפך אשמח אולי זה ישנה בך דבר או שניים.
אני יודעת שאני שואלת אותך לפעמים שאלות מפגרות שאפילו ילד בן שנתיים יודע, אני יודעת שאני מצטיירת בעיניך כאחות קטנה וטיפוסית שלא יודעת מה היא רוצה. אני רק רוצה שתהיי אחות שתאהב אותי גם במצבי רוח שונים ובכל תנאי, אחות שתגרום לי להסתכל על עצמי בדרך אחרת שעד היום לא ראיתי. אחות שכולם מבקשים או מאחלים לעצמם.

נכתב לפני 10 שנים ו-8 חודשים

7. הצלחה?

מאין נובעת ההצלחה?
האם היא באה כשאנחנו מחפשים אותה?
האם היא באה שאנחנו מתאמצים?
האם היא באה בקלות?
האם היא נגמרת?
האם באמת אפשר לשאוף אליה?
האם בכלל אפשר להגיע?
עד כמה אתם מאמינים בהצלחה? במושג? הערך?


לילה טוב :)

נכתב לפני 11 שנים ו-5 חודשים

8. מה כבר ביקשתי?

תקופה קשה, הרבה טלטלות, בלבול שאופף אותי ולא מרפה.
מתרועעת בין הרבה אנשים, ורותה הביתה. בבית גם הפרחים נובלים, האווירה עכורה והדחף לצאת גובר.
כאשר אני יוצאת, שוב מתחשק לי ללכת הביתה. ושוב תוהה לעצמי " מה לא בסדר איתי?"
בוחנת את הסביבה, ולא מתרכזת בעצמי, אחת שאכפת לה לרוב מאחרים, רוצה לתת לעצמה חופש, לצאת לקניות ולדעת שיש לה כסף לבזבז על משהו שיסב לה אושר. שוב חוזרת הביתה ורוצה רק חיבוק, שיבינו אותי ויגידו כמה שאני מוצלחת, רוצה מילים יפות, טובות ומעט פרגון מה כבר אני מבקשת? כל מה שאני רואה סביבי זה אנשים בוחנים אותי כל דקה.
בעודי מנסה לחשב את הדקות הללו במקביל מנסה לא לספור, לדעת שאין לי גבולות, ששום דבר לא יגביל אותי, לבסוף עוצמת את העיניים ומקווה שיגיע יום חדש, אחר עם המון חלומות טובים...

נכתב לפני 11 שנים ו-8 חודשים

9. להיות הורה

הורים, לכולם יש הורים, חלקנו עוד חולקים איתם דיבורים, ריבים, זכרונות וחוויות וחלקנו מנסים להיזכר ברגעים האלה כשהיו בין החיים. בשביל להיות הורה אין שום הוראות, זו השגרה שנותנת לך את הזכות הזאת שמישהו יקרא לך אמא או אבא.
להיות הורה זה לדעת שיש ביכולתך אחריות עצומה, יכולת להתמודד עם דברים חדשים ולנסות לאחות אותם גם כשלא תמיד הכל טוב. הורים ירדפו אותנו כל חייהם, אפילו גם אחרי. בשביל להיות הורה צריך להביא ילדים, אך בשביל להיות הורה טוב צריך לא רק ילדים, אלא להיות מסור, לדעת להרפות כשצריך, להעריך, לכבד, להקנות ידע,ללמד, לחנך ובעיקר לתת המון אהבה. הורים תמיד ינסו לעשות טוב לילדיהם, אך ברוב הפעמים לא מבינים שהטוב שהם רצו זה לא הטוב שהילד שלהם רצה. הורים ינסו להבין את ילדיהם, אך זה לא תמיד מצליח להם. בשלב מסוים כשהילדים שלהם גדלים ההורים
נלחצים לפתע שאולי הם לא הנחילו מספיק את החינוך שרצו ושהילד יהרס באשמתם,ובשל כך מנסים לתקן זאת. ההורים שלא הצליחו בחיים יותר ממה שיכלו, דוחקים בילדיהם לרצות להיות משהו טוב בחיים ולא רק כדי שיצליחו, אלא גם בכדי לרצות אותם ולכפר על כך שאם הם לא הצליחו. סביר להניח שהילד שלהם יצליח בתחום שייחלו לעצמם מגיל קטן. אך הורים לא תמיד מבינים שכל אחד צריך לרצות אך ורק את עצמו,ולא כי הם או כל אחד אחר ביקש. בשלב מאוחר יותר הורים מלמדים את הילדים להיכנס
לשגרה, בין אם זה לשים את הילד בגן, בבית הספר ובצבא וכך הלאה. הורים הם אילו שמחליטים על ילדיהם עד גיל מסוים. וכבר שהשליטה לא נתונה בידיים שלהם הם מודאגים מתמיד " מה יקרה לו עכשיו? " או " האם מה שהנחלתי לו מילדות הוא יישם
משהו?" הם מודאגים בעוד שמנסים להיכנס לשגרה הזאת בעצמם, לשגרה שכבר אין ילדים
קטנים בבית אשר מסתובבים ומתרוצצים להם בין הרגליים. בשביל להיות הורה לא צריך נסיון, לא צריך לעשות מבחן, לא צריך למלא שאלונים. כשהילדים מנהלים מערכת
יחסים עם מישהו, אז מיד ההורים שואלים " מתי תתחתן?" עם דגש על המילה מתי.
וכשהילד כבר נשוי הם שואלים " מתי תביא לי נכדים?" שוב עם דגש אך הפעם על המילה נכדים. זה מין משפט שכל הורה אומר בשלב מסוים שהוא מרגיש כבר שהוא בשל להיות סבא או סבתא, בעוד שהילד מנסה להנות ולהשתלב בעבודה ובמה שהשיג עד עכשיו. הורים יעבדו קשה בשביל לתת לילדים שלהם לא רק דברים רוחניים אלא גם דברים פיזיים. כל ילד חלם על משהו כשהיה קטן בין אם זה חולצה יפה או אופניים כדי ללמוד לרכב עליהם או סתם חלום להיות זמר. בשלב מסוים הילד מקבל חולצה
ואופניים ועם הזמן מבין שלהיות זמר זה לא הדבר שמתאים לו במיוחד עכשיו שהתבגר. הורים הם אילו שהביאו את כל אחד מאיתנו לעולם, לימדו אותנו, חינכו אותנו, עזרו
לנו למרות כל הריבים, המחיצות וחילוקי הדעות בשלב מוקדם או מאוחר אנו מבינים שהם יחידים במינם ושאי אפשר להחליף אותם, כי משפחה לא בוחרים!

נכתב לפני 11 שנים ו-9 חודשים