ביקורת ספרותית על תשע-עשרה דקות מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב

---

אני לא ממש יודעת איך לדרג את הספר. הוא נא בין שלושה כוכבים לארבעה, אבל כספר של אותה סופרת, ציפיתי ליותר.
השפה- טוב, הצלחתי להתעלם מהשפה בספרים אחרים שלה, אבל כאן היה לי קצת קשה. זה לא התרגום, ממש לא. הקללות הרבות שכתובות בספר בהחלט לא מעלות את הרמה שלו. הכתיבה עצמה מעולה, אבל למה צריך קללות?
כרגיל, ג'ודי לוקחת סיטואציה מורכבת וכותבת עליה ספר. הכתיבה שלה מאופיינת בפרקים מהעבר ומההווה. זה הספר השלישי שלה שאני קוראת, והייתי שמחה למעט גיוון.
העלילה - טוב, היא מעניינת, אבל מלאה בקיטש, וזה באמת חבל, כי היא היתה יכולה להוציא מהספר הרבה יותר.
פיטר הוא נער שכל חייו קבוצת בריונים התעללה בו. הבריונים, אלה שדחויים ביחד איתו, אלה שעומדים בצד ולא מתערבים כי דואגים להשלכות החברתיות, כל אלה מתוארים בספר.
ההשלכות של ההתעללות הן שיום אחד פיטר נכנס לבית הספר ומתחיל לירות, ולרצוח אנשים. עשרה הרוגים, המוני פצועים ועוד כתשעה עשר ניסיונות לרצח, זהו כתב האישום של פיטר.
רק כדי לציין את דעתי- שום התעללות שפיטר עבר אינה מצדיקה את הרציחות הרבות. זאת לא הצדקה.
גו'די אוהבת לקחת את הקורבנות שלה לבית המשפט, לסחוט מהם ומהעדים את כל מה שהיא יכולה, לתת לנו לכסוס ציפורניים.
אני לא אומרת שהתוצאה לא טובה, אבל אפשר גם לגוון.
במקרה, העורך דין הוא אותו העורך דין מההסכם, ובמקרה קראתי אותו לפני.
הסוף- שנייה לפני שמה שהיה אמור להפתיע אותנו הגיע, הצלחתי לנחש מה קרה. הסוף אמור להיות לא צפוי, אבל בעצם הוא לא צפוי כל כך עד שהוא נהיה צפוי... הבנתם?
זה ספר טוב, אין ספק, פחות טוב משומרת אחותי(ספר מעולה) ומההסכם (פחות טוב משומרת אחותי, אבל גם טוב מאוד) אבל עדיין טוב.
אני מחכה לספר של ג'ודי שאוכל לתת לו מעולה.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על תשע-עשרה דקות