נחמיה כהן הוא תלמיד־חכם, בעל־שם, רמאי קטן ונווד מושבע. עם שש אצבעות בידו האחת, תשוקה בלתי נשלטת לספרים וחוט־שדרה מוסרי מפוקפק יוצא נחמיה למסע אל המשיח שזה עתה קם: שבתאי צבי. נחמיה מזמין את הקורא אל אחת התקופות הסוערות בהיסטוריה היהודית, מזרח־אירופה של המאה השבע־עשרה, שלא דרך שחקניה הראשיים והמוכרים אלא דרך שלל גיבורי שוליים. תלמידי־חכמים, שודדים, נביאות, שחקנים־נודדים, הוזי־הזיות וחולמי־חלומות יהודים, מוסלמים ונוצרים, נעים במסע זה לצדו של נחמיה ברגל, בעגלות ובאוניות רעועות ברחבי אירופה, מפולין ועד קושטא. יעקב צ׳ מאיר הוא היסטוריון של תולדות הספר ומחברם של הרומן "גם ציפור" (הקיבוץ המאוחד, 2012) וספר הרשימות על פרשת השבוע "דרישות" (ידיעות ספרים, 2015), שזכו לשבחי הביקורת....

משנסתלקה הנבואה וחרב המקדש הפכה הקריאה האינטנסיבית בפסוקי התורה לאמצעי היחיד שדרכו יכלו חז"ל לשמוע את דבר ה'. קריאה זו היתה ללוז מפעלם הספרותי והפרשני הכביר של חז"ל, שבעזרתה ביקשו לחלץ את מה שהוצפן בעבורם בכתוב. פרשנות זו, המכונה "מדרשים" או "דרשות", משובצת ברחבי הספרות התלמודית והיא מהווה את השדרה המרכזית של תרבות בית המדרש. הספר דרישות, המלווה את פרשת השבוע ואת לוח השנה, בוחן כיצד קראו חז"ל את פסוקי התורה וכיצד התמודדו עם הפערים הבלתי-נמנעים שבין הכתוב לבין עולמם. הדרמה של הקריאה נבחנת בספר כמעשה הפורם את הקשר העדין שבין הקורא לבין הכתוב וקושר אותו מחדש פעם אחר פעם. זהו ספר הנוגע בקשר שבין התורה והאדם, שבין הספר והחיים. יעקב צ' מאיר כתב את מדור "פרשת השבוע" במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ", שעליו מבוסס ספר זה, בשנים 2010­-2015. כיום הוא כותב באותו המוסף את הטור "על השולחן" העוסק בשולחן ערוך. מאיר מלמד ב"עלמא – בית לתרבות עברית" שבתל אביב ובישיבת "אורות שאול" שברעננה וכותב דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון, גם ציפור (רומן), ראה אור ב-2012 בהוצאת הקיבוץ המאוחד....

"תראו מה זה," אמר בבהלה ר' אברום הכורך שהתעורר בדיוק משינה מצוינת, "חזיר!" "מילא חזיר," אמר ר' זימלין שואב המים הקשיש ברעדה, "חזיר מדבר!" "מילא חזיר מדבר," אמר אפרים האופה באימה, "חזיר מדבר בבית הכנסת!" גיבור המעשייה החריפה־מצחיקה הזאת הוא חזיר. אבל לא סתם חזיר רגיל כמו כל החזירים, שמבוֹססים בבוץ וּמִתְחַזְרִים על איזו ערימת לְפָתוֹת, לא! מדובר בחזיר ממולח וחריף במיוחד. כשהוא בורח מן המכלאה שבה גדל, מוצא לעצמו חֲזֵר־טְרֵיף מקום מפלט בבית הכנסת של העיירה היהודית חְלוּפְּקָה, יחד עם חברו הטוב גַנֵב־שְׁלִימַזְל, למגינת לבו של הגבאי הרשע פנחס. יחד הם משבשים את סדרי העיירה, בעלילה מלאת הומור המלווה באיוריו היפהפיים של מנחם הלברשטט. מנחם הלברשטט הוא זוכה פרס שר התרבות לעיצוב בתחום האיור לשנת 2021. ...

מאז יצירתו ועד היום עומד התלמוד הבבלי במרכזו של ארון הספרים היהודי ובמוקד עיסוקם של לומדי ולומדות תורה. אך למרות תפוצתו ומרכזיותו קשה להגדירו. זהו ספר דתי, אבל הוא כמעט אינו עוסק בתיאולוגיה; הוא עוסק בחוק, אבל אינו מתמקד דווקא בשאלות פרקטיות; הוא מאורגן כטקסט המפרש את המשנה, אבל סוטה בכל הזדמנות לדיונים עצמאיים. מהו חיבור זה? כיצד הוא בנוי? איך היה לספר הלימוד הבסיסי ביותר? וכיצד הוא נקרא לאורך הדורות? חלקו הראשון של התלמוד: תולדות הלמדנות מוקדש לתלמוד "כשלעצמו", ובו מבודדים המחברים את המרכיבים השונים של הדיון התלמודי ומבררים כיצד נוצרו, לשם מה ובאיזה הקשר. חלקו השני של הספר מוקדש להתקבלות התלמוד, כלומר לאופנים שבהם הוא נקרא ופורש מחתימתו ועד היום. כותרת הספר משקפת כפילות זו. מחד גיסא מתארת הכותרת את המהלכים הלמדניים שיצרו את הטקסט התלמודי, ומאידך גיסא – את תולדות לימודו ואת השיח שנוצר סביבו בתקופות השונות....