ביקורת ספרותית על עורבני חקיין - משחקי הרעב #3 מאת סוזן קולינס
בזבוז של זמן

---

סיום גרוע מאוד לשני ספרים טובים יותר... בספר הזה הסופרת כבר חורגת מהתחום שלה, אם היא הביאה רעיון חזק בספרים הראשונים שזה משחקי הרעב, פה כבר אין את זה וזה מרגיש כמו ספר מלחמה שנכתב בידי מישהי שאילצו אותה לכתוב, אומנם היה ניסיון להפוך את שדה הקרב בקפיטול למין זירה של משחקי הרעב אבל זה הרגיש יותר מאולץ מאשר רעיון טוב.

הספר הזה נתן לי את ההרגשה שהייתה לי מתי שסיימתי לראות אבודים, שאולי לא לכל דבר אמור להיות סוף... אם קולינס הייתה סוגרת את הסדרה בספר הקודם ובפרק אפילוג אחד הייתה מספרת שהיה מרד והפילו את הנשיא אז הייתי אומר שזאת סדרה מעולה, אבל בגלל הספר השלישי אני אומר שהסדרה סבירה וזהו.

עוד דבר, מה יש לסופרות האלה שהן חייבות להפוך את הדמויות הראשיות שלהם למעצבנים בטירוף? זה קרה עם הארי פוטר ופה עם קטניס, הקטע שהם הופכים את כיוון המחשבה שלהם ומגיעים למצב שהם "עושים טובה לאנושות" שהם עושים את מה שהם עושים כי הם "לא בחרו להגיע למצב הזה"... למה ההתפכחות שלהם מהתמימות עוברת שלב של להיות מעצבן אני לא הבנתי. תעשי לי טובה "אני אחדור לקפיטול ואתנקש בנשיא", מה הקטע?! התפנית הזאת מעליבה את האינטלגנציה לדעתי. אהבתי את קטניס בהתחלה, פה כבר שנאתי אותה.

ספר מיותר ומאולץ שנכתב רק בשביל הכסף.

» ביקורות נוספות של Hadish16
» ביקורות נוספות על עורבני חקיין - משחקי הרעב #3