הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 בינואר, 2012
ע"י טופי
ע"י טופי
וכך הסתיימו להם מישחקי הרעב.
כמובן הם גבו אלפי קורבנות וגרמו לקטניס רגשי אשם.
ופצועים והרוגים ונפגעי הלם וחרדה ועוד כהנה וכהנה.
תאורים ססגוניים ומחרידי שלווה.
בחלקו הראשון קטניס קצת מדי שקועה בחיבוטי נפש מעיקים, ובכל זאת לא גרמה לי לאהדה או הזדהות.
בחלקו השני סערת קרבות בלב העיר גרמה לי לדמיין שוב את
משחקי counte strike הזכורים לטוב או לרע תלוי בעיני המתבונן
(או השחקן)
תאורי הקרבות הפעם בהחלט הזכירו משחקי מחשב...
הספר שיטחי (כמו קודמיו) וישנם בו קצוות רופפים שגורמים לעלילה להיות מעט לא אמינה.
כמובן..אף מילה על התוכן שלא יהיו לאף אחד טענות בקשר לספוילרים,
ובכל זאת דבר אחד קטן:
מוזר ככל שזה נשמע היחסים בין קטניס ובין נורי (החתול של פרים) נשמעים האמינים ביותר והמשכנעים ביותר בספר.
ולכן אני סולחת לסוזן קולינס רישמית על הדמויות הסכמטיות כי מי שמתארת יחסים עם חתול בצורה כלכך משכנעת תגיע רחוק!
נ.ב.הספר עדיין לא הגיע לחנויות, קיבלתי אותו לפנים משורת הדין ל24 שעות בלבד
ועכשיו נותר לחכות שיגיע לחנויות.
בעוד 6 ימים
סבלנות!!
שווה לחכות..
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
לעולם, בעניני חתולים...
יחסיה של קטניס עם נורי-החתול-המתחילים כיחסי איבה ומסתיימים כיחסי ידידות, נשמעים כחוויה אמיתית שכל אהבותיה ויחסי הידידות שלה עם דמויות אחרות נראים מלאכותיים, סכמטיים.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
אז החתול הוא הדמות המשכנעת ביותר בטרילוגיה הזו?
הממ...מעניין -:) |
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת חמודה ומרעננת:)
נהניתי לקרוא אותה.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
