ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 באוקטובר, 2011
ע"י ציפי
ע"י ציפי
אין מנוס מלתאר את סיפור חייו של קרלסון קשישא בכותרת השחוקה "הזויים".
לכך אפשר להוסיף מצחיקים, תזזיתיים, מפתיעים ועוד, כיד הדמיון הטובה.
סיפורו חוצה היבשות של קרלסון מסופר בהווה, שנת 2005, ובעבר, 100 שנה קודם לכן, לסירוגין.
קרלסון חי את חייו בלי לעשות מהם סיפור גדול. הוא מוצא את עצמו במקומות ובסיטואציות שהגורל זרק אותו אליהם ואין לו עם זה שום בעיה.
למרות שקרלסון סולד מכל מה שמריח מאידיאולוגיה או פוליטיקה, בעברו נרשמות, כבדרך אגב, כמה וכמה מעורבויות בתהליכים מדיניים משמעותיים, תוך שהוא מעניק את שירותיו ועצותיו (מומחיות בחומרי נפץ) לכל דורש. ומאחר שפוליטיקה לא מעניינת אותו כהוא זה, אין לו כל מניעה לזגזג בין הצדדים היריבים.
בכלל, אגביות (יש מילה כזו?) היא שם המשחק בסיפור החיים הזה. חוץ מהפעמים הספורות שקרלסון מוציא לפועל החלטות מודעות, הוא פשוט זורם עם מה שהחיים מזמנים לו, וכשמתלווה לכך כוסית, או, מוטב, כמה כוסיות משקה – דיינו.
קרלסון נקלע לתסבוכות מטורפות, אך בהיותו אדם שדבר לא מערער את שלוות הנפש הסטואית שלו, הוא מתמודד ונחלץ מהתסבוכת בזכות תושייה או פיצוץ של משהו או שניהם גם יחד...
הסיפור מסופר (באופן לא פחות אבסורדי מהעלילה עצמה) ע"י מספר כל יודע, ותודות לכך הקורא זוכה להתוודע להגיגיהם המטומטמים להפליא של כמה מהמעורבים בעלילות קרלסון.
החיצים המושחזים נורים לכל עבר: פוליטיקאים, אנשי משטרה, נושאי משרות למיניהם, סתם פושעים, ועוד כהנה וכהנה בריות, שמחשבה בהירה והגיונית (בעצם שמחשבה כשלעצמה) היא לא הצד החזק שלהן...
בקיצור: ספר פצצה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ציפי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תודה טופי
|
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אגביות-מילה חמודה ומתאימה
לכל הרפתקאותיו של קרלסון... ביקורת טובה ומשעשעת!
|
|
ציפי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מעורר תיאבון ומשכר...
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
נשמע מעורר תיאבון.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת