ביקורת ספרותית על התלקחות - משחקי הרעב #2 מאת סוזן קולינס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 בספטמבר, 2011
ע"י


יום אחד אחרי שבלעתי את משחקי הרעב אני מדלגת בהנאה לספרייה להתנדבות השבועית, וכמובן, מיד מחפשת את "התלקחות", שציפור קטנה לחשה לי שהוא ספר ההמשך ל"משחקי הרעב".
אך אבוי! ביש מזל, רע ומר!
כי בכל הספרייה אין אף עותק אחד מיותר!
ואני עצובה ואת עצמי מכרסמת
כי במתח שלי, לא תעמוד אפילו קוסמת!
אני חוזרת הביתה, מעט מדוכאת,
ולהבעת פניי, אפילו הכלב שוקט.
מכיוון שאין לי כוח להמציא עוד חרוזים, וממילא הם לא משהו, אמשיך בפרוזה. במשך חודשים ביקרתי בספרייה יום יום, אך הספר היקר לא נתגלה. עד שיום אחד - הללויה!!! הנה נח לו הספר בעגלת ההחזרות! אז אני מנצלת סמכות, ובמקום להניח את הספר במקומו כפי שתפקידי מצווה עליי, אני מחליקה אותו למקום מחבוא, ומדלגת באושר במשך שעתיים.
הגיעה עת הקריאה, וכשאני מסיימת, אני לא יודעת מה לחשוב. אכזבה, או שביעות רצון? שמחה, או צער?
בספר יש יתרונות רבים. דמויות שבספר הקודם היו שטחיות ביותר, התפתחו. הדמויות החדשות שובות לב, העלילה קולחת, וכיף לקרוא.
אבל... כל הספר משאיר רושם מגוחך. משולש האהבה הבלתי נסבל (אף שקולינס מעט מכפרת עליו בכתיבה נהדרת, ומשכילה לא להתמקד בו יותר מדי) כמעט גרם לי להקיא. הרעיון להחזיר אותה למשחקים היה צפוי מראש וטיפשי. הלחץ מצד הקפיטול לא אמין, ועוד חסרונות רבים.
הספר נחמד, נופל מהראשון באיכותו, אבל נעים קריאה. עכשיו נותר רק לחכות לשלישי, ולקוות שלא יהיה עוד יותר גרוע.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ