ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 ביולי, 2011
ע"י כלנית
ע"י כלנית
הסבא של האיש שלי עלה לארץ בשנת 1932. קדמה לכך שליחת בנו בכורו, חנן, לבית הספר החקלאי בבן שמן. גוסטב שלוחאאור עזב בית גדול, כזה היאה למעמד ביניים, קליניקה של רופא עיניים מצליח ומעמד מאוד מוערך בקרב הקהילה בה הוא גר. הצטרפה אליו מריאנה אשתו ובתו אליזבט – אלישבע. מה ראה גוסטב בשנים האחרונות לפני עלייתו ארצה, שלא ראו יהודים אחרים? אני שואלת את האיש שלי. הוא לא יודע. מעולם לא דיברו על כך בבית שלהם. אני סקרנית לדעת ואין כבר את מי לשאול.
אני קוראת את רקוויאם גרמני בשקיקה. מחפשת בין דפיו תשובות לשאלות שמטרידות אותי מאז ומתמיד. למה? איך זה קרה? מוצאת בין פרקי הספר מערכת סבוכה של יחסי אהבה, קנאה, חיבוק ודחיה בין גרמניה בצורותיה השונות ובין היהודים שלה, אלה הדבקים באמונתם, אלה החופשיים וגם אלה המומרים מרצון. כמעט מסיימת את הספר ועדיין רחוקה מהבנה. 200 שנה - עד מלחמת העולם השנייה - של מערכת יחסים מורכבת ובלתי אפשרית מגוללים בין דפי הספר המצוין הזה. ספר היסטוריה רהוט, עשיר ומקיף מאוד.
האם אתם הייתם נשארים בגרמניה בתקופה זו או אחרת של הספר? האם הייתם עוברים לגור בגרמניה עכשיו?
"אם עד 1989 הלכו הקהילות היהודיות ופחתו והצטמצמו – בשל ילודה שלילית והזדקנות הקהילה – ומספרן עמד על כ-50 קהילות ובהן 30,000 חברים, הרי שמספרם מגיע היום ל-104 קהילות ובהן כ-105,000 חברים. מספר החברים בקהילה נע בין 200 ל-12,000. אחוז דוברי הרוסית נע בין תשעים למאה אחוז. בהתאם לכך, החיים היהודיים הפכו מגוונים יותר." מתוך המאמר: החיים היהודיים בגרמניה. מאת שרלוטה קנובלוך.
בשבוע שעבר ביקרתי, שוב, בגרמניה, יש לנו קרובה שהולכת ומזדקנת – השנה היא תחגוג את יום הולדתה השמונים - ואני נוטה לבקרה לעיתים קרובות – פעם פעמיים בשנה. נעים לי לבקר שם. הכל כל כך ירוק ויש הרבה מים ואנשים מאוד אדיבים והרחובות נקיים. ואין שום זכר למה שהיה שם. אלה אם הוא ספון בתוך מרתפי ארכיון או במוזיאונים. הכל שקט.
גוסטב הקים יחד עם חברים אחרים את רמות השבים. הוא עזב את הפרקטיקה של רפואת העיניים אליה חזר רק באחרית ימיו, והקים את "קבוצת מגדלי ירקות" או בלשון יומיום – הירקנים. לפועלו עד הרחוב הקרוי כך, בו הוא התגורר עד יום מותו.
ואני. אני נותרתי עם השאלות.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
טרי, תקראי את בשביס, יהודי מזרח אירופה ישבו וראו את היטלר סוגר עליהם ורבים מדיי לא חשבו לנסות לברוח , במין השלמת גורל מעוותת
כל מי שהיה מבוסס, היסס רבות אם לעזוב או לקחת את הסיכון.
|
|
|
בת-יה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
במזרח אירופה היו פוגרומים רבים נגד היהודים, החל מבוגדן חמלניצקי (לפני כ-500 שנים) והמשך לפי גחמה של כל מושל. היהודים נשארו ללא רכוש, והמצב הזה לא איפשר להם להגר למרכז אירופה, ובאין ברירה הם החליטו, כמו שיהודים רבים החליטו, להגיע לישראל....
כדי שיוכלו לפחות למות כאן. אלא שלא מתים כל כך מהר, אז בינתיים הם בנו ישובים והקימו משפחות. והשאר יסופר בתולדות ישראל.
ועוד תוספת: יהודי גרמניה לא היו יותר רוחניים. מי שמכיר את היקים יודע שהם חושבים טוב-טוב על כסף ורכוש. לפני כל דבר אחר. ואת סיר הבשר הזה הם לא רצו לעזוב. |
|
|
טרי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אותי מעניינת שאלה נוספת
מה גרם ליהודי מזרח אירופה לעזוב בהמוניהם הרבה לפני השואה בזמן שאחיהם בגרמניה לא חשבו בכלל לעזוב? גם במזרח אירופה נרצחו רבים בשואה אבל לפחות הם עלו בעליות הראשונה השנייה והשלישית וגם הרביעית ואחרים עברו לחיות באמריקה, ארגנטינה ודרום אפריקה. את זה יהודי גרמניה לא עשו כי הם היו יותר רוחניים ואחיהם ממזרח אירופה היו יותר פרקטיים, עם רגליים על הקרקע.
|
|
|
כלנית
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
תודה אף אני אוהבת להיות פה
|
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
בקורת נפלאה-טוב שחזרת.
|
|
|
יפעת
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אני אוהבת ביקורות אישיות כאלה
המקפלות בתוכן סיפור אישי. אלו הביקורות המספרות על החלק החשוב ביותר בקריאת הספר- המרחב האינטימי שנוצר בין הקורא לספר. תודה על השיתוף, כלנית.
לפני שנים הייתי בגרמניה והרגשתי באופן פיזי ומוחשי את הזכר למה שקרה שם. |
|
|
עולם
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
מי יודע מה צופנים הלבבות?
כחלק מעבודתי אני מעורב בפרוייקט מול חברה גרמנית גדולה. אנשים רציניים, נחמדים (עד כמה שניתן לשפוט), תרבותיים, רבים מהם יסודיים-עד-אימה. מה יש בגרמנים שאיפשר את השואה? הרי אנטישמיות הייתה ועודנה קיימת במדינות רבות. ייתכן שהיסודיות שלהם ואהבת-כיבוד-החוק שיש אצלם הם חלק מן התשובה. הגרמנים קנאים לחוק. כשהחוק אנושי זה יתרון - כאשר החוק מפלצתי, הקנאות לחוק מחזקת את המפלצת. צריך לזכור כי גם בתקופה החשוכה ההיא היו גם גרמנים טובים. ועם זאת - אין לשכוח את שעוללו לנו.
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
שאלות נכונות ולגיטימיות. אני עונה בשלילה לשתי השאלות הללו.
השינאה מוסתרת יפה מתחת למרתפים. היא תמיד קיימת.
65 שנים מאז לא מחקו טשטשו את מה שהוזן וצמח במשך 2000 שנות היסטוריה אחרונות. על פני השטח הכל נראה מושלם. לא מומלץ לגרד את הקליפה הדקה. לעולם לא אבין את אלו שהלכו לגור שם ויש אפילו ישראליים/יות מבטן ומלידה שגרים שם. קטונתי מלהבין או לשפוט. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
