ספר מטלטל, במיוחד לאדם שיש לו קרובים בארצות סמוכות למדינת המילקי.
אתחיל מהכישרון המיוחד שבכתיבת הספר על ידי עמוס אילון, בכל מצב המתואר בספר מדליק המחבר זרקור על דמות ייצוגית, בין אם היא יהודית, מומרת או נוצרית גמורה, כדי להבהיר ולהמחיש את הנושא. כך אנחנו פוגשים את בובר הפטריוט שהופך למחפש של הגדרה חדשה של היהודי, קוסמופוליטי ורחב אופקים לכאורה. הדוגמה הבולטת ביותר היא משפחת שלום, שבה האח הבכור הוא פטריוט גרמני שנופל בקרב בוורדן, וחרף זאת אין לאח האמצעי מקום באקדמיה הצבאית, כי היא נוצרית באופייה, ולבסוף גרהרד ההופך ברבות הימים לגרשום שלום המוכר לנו.
אין זה ספר תאניה על המסכנות היהודית, אלא מסגרת שבה מסתיים המבנה החברתי הגרמני, של שושלת הבסבורג, ושלטון היונקרים והאצולה מקבל ביטוי חדש. בעצם מי שחושב על זה הם שולטים עד היום בגרמניה. כמו, טיסן, קרופ ועוד. בשינויים אלו מוצאים היהודים הגרמנים דרך להתברג בכלכלה ובחברה הגרמנית.
זה לא הופך אותם לכשרים מוחלטים בעיני החברה הגרמנית ואנחנו יודעים את התוצאות.
המוח היהודי בא לידי ביטוי במדע כמו פריץ האבר היהודי שזכה בפרס נובל על יכולת הפקת אמוניה, והגדיל עשות בהפקת גזים שחשב כי יסיימו את מלחמת העולם הראשונה, ביניהם ציקלון B שכיכב במלחמת העולם השנייה. בצד זה סופרים כמו היינה ואחרים.
הספר מותח, למרות שכולנו מכירים את סופו. והמסקנות שלו די ברורות, אין אפשרות למחוק את האנטישמיות, היא חבויה אי שם בתודעה הנוצרית, ותפרוץ בכל רגע של קושי כלכלי, חברתי או פוליטי.
אולי כדאי להביט על צרפת וארה"ב כיום שבעקבות המאורעות שם, אנו מתברכים בעלייה ממדינות אלו.
לדעתי זהו ספר חובה, לכל יהודי וישראלי. מה עוד שהוא כתוב בצורה נפלאה.


















