לתום2 תודה על ההמלצות המלומדות. אני לומד פילוסופיה באופן מסודר ועוד לא הגעתי לספרים שהצגת - אבדוק אותם בהזדמנות. את הרומאנים של קאמי קראתי, אבל אני חייב לציין שלפני הרבה מדי זמן. שני ספרים שלו שקראתי בשנה-שנתיים האחרונות היו "הרהורים על גליוטינה" ו-"האדם המורד" שהיו לא פחות מיצירות מופת מפעימות בעצמתן. יש משהו בסידור הכתיבה של קאמי (בין יצירות העיון ליצירות הפילוסופיה) שגורם לך לרצות לקרוא את כל מה שהוא כתב ו"לפצח" אותו. לאט לאט נגיע לזה גם...

את "הזמנה לגרדום" עוד לא קראתי.

היי יותם:) עד כדי כך מצחיקה "ארץ נהדרת"?:)
כן אני מבינה פחות או יותר...אולי אצלי, בגלל שאני אדם קצת רגיש (בהמעטה) אני נוטה להתרגש מאוד כשאני קולטת מוקדי הזדהות.
רציתי להבין אם הצחוק הוא מתוך הסכמה או אם לאו ונתת לי את התשובה.
ולגבי ספרים, המיתוס מאוד נוגע במהות האקזיסטניאליזם אבל אולי לא ספיציפי מספיק. זה לא שאני איזו קראנית מאסיבית...אבל קודם כל אני יכולה להמליץ לך על "מבוא לפילוסופית הקיום"/גולמב- http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=9550 ועל ש.הוגו ברגמן שכתב ספר מדהים ומרתק על הגישה הפילוסופית בכלל תוך כדי התמקדות עיקרית בקירקגור, אישיות מעניינת עד מאוד ולדעתי טובה למבוא. שם הספר "הפילוסופיה הדיאלוגית מקירקגור עד בובר" http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=67179
חוץ מאלו, אם אתה אוהב גם יהדות יש את הספר של הרב סולובייצי'ק, "איש האמונה"- לא פחות ממעולה.
ואת הרומאנים של קאמי קראת?
והאם קראת את "הזמנה לגרדום" של ולדימיר נבוקוב?

לתום הי תום, תודה שקרת את הביקורת שלי והגבת עליה. יכול להיות שתחושת ההזדהות שלי עם הספר פחות דומיננטית ולכן אני יכול לקרוא אותו מאיזה מרחק אסתטי שמאפשר התענגות על האבחנות הדקיקות והמיוחדות של קאמי. לעיתים הן גם מצחיקות - לא כמו מערכון של "ארץ נהדרת" אלא צחוק שמזכיר יותר צחוק של מבוכה נוכח מישהו שאומר בדיוק את מה שאתה חושב מבלי שתהיה מוכן לכך.

לגבי האקזיסטנציאליזם אני לא אומר יותר מדי כרגע, אני עוד לא מספיק בקיא בתפיסת העולם הזו (אבל אני בהחלט בדרך). באופן אינטואיטיבי אני מסכים עם הרעיון כי האדם מתקיים ללא מהות וכי עליו למצוא את דרכו בעולם מתוך מסלול חייו. אבל שוב, אני לא מספיק בקיא.

מה דעתך על האקזיסטנציאליזם? ואילו ספרים מומלצים קראת בנושא?

המיתוס מצחיק?? היי יותם:)
קודם כל אתוודה ואומר שמעולם לא סיימתי את המיתוס של סיזיפוס לגמרי...התחלתי אותו אולי עשרות פעמים ומרוב הזדהות פשוט הפסקתי. נשמע מוזר אבל זה ככה.
על כן באה שאלתי, עד כדי כך מצחיק??:)
כי אני על סף הדמעה מכל שורה ושורה. ולמעשה אני גם הפוכה ממך, אותם הקטעים על הגישות הפילוסופיות נקלטים וחולפים לי במהרה ואילו "התכלס" קוטע אותי.
מעניין אותי מה אתה חושב בכלל על האקזיסטניאליזם?

תודה רבה :)

ביקורת יפה, יותם, ברוך בואך לאתר.