ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 במאי, 2011
ע"י panyola


משחקי רעב אינו מסוג הספרים שאני קוראת בדרך כלל,
אך "הלחץ החברתי" באתרנו גבר עלי, ומצאתי עצמי
קונה את הספרים. מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר לא
יכולתי להניחו מידי. כל כך מעניין כל כך מותח.
סוזן קולינס יצרה מן עולם עתידני, תמהיל של
ימי הביניים, רומא העתיקה,האח הגדול של אורוול,
ריאלטי האח הגדול, השרדות ומדע בדיוני. הכל קורה במדינה עתידנית
שנמצאת באמריקה של ימינו. אחרי מרידת התושבים שדוכאה ביד קשה ובכדי שלא ישכחו את המרד
ולא יחשבו למרוד שוב. הם עורכים את משחקי הרעב שלפי
חוקיו, רק שורד אחד נשאר בחיים,
והוא מקבל פרס גדול מאד שמוציא אותו מהעוני והדחק.
המדינה מחולקת ל 12 מחוזות המחוז ה-13 הושמד במלחמה הגדולה, ונשאר בחורבותיו למען
יראו וייראו כל אזור מספק ממשאבים המופקים
לפי תכתיבי המדינה והמכסות שקבעה.
התושבים חיים בעוני רב כל תפוקתם צריכה לעבור
לקפיטול, כמו הווסאלים בימי הביניים, נאסר קשר
בין מחוז למחוז, הפרד ומשול.
מדי שנה בחג האסיף מתקיימת החגיגה הגדולה, משחקי
הרעב. מכל אזור בוחרים 2 מועמדים, שיוצאים מהמחוז
לקפיטול שם יש מנגנון אדיר שמפעיל ומפיק את המשחק
שמשודר בכל רחבי המדינה וכל האזרחים חייבים לצפות
בו.
קיטניפ ופטה הם שני המועמדים שנבחרים מהמחוז ה-12
ואיתם אנו נכנסים שלב שלב למשחק אכזרי זה, שמטרתו
להשפיל את תושבי המחוזות ויחד עם זאת מספק בידור
לתושבי המדינה.
טרום המשחק והמשחק עצמו מסופרים בצורה מרתקת, שזור
בגימיקים מרתקים ומקוריים. דרך המשחק אנו גם
מבינים כיצד פועל המשטר במדינה זו.
זהו "משחק" שהכל מותר בו. הכללים בו שאין כללים,
מלבד איסור הקניבליזם.
מאד אהבתי את קיטניפ שלמרות הקשיים הבלתי אנושיים
היא עומדת בכבוד באתגרים שהמשחק האכזרי מציב בפניה,
היא שומרת על אנושיותה ומוסריותה , וגם
מוצאת בעצמה די כח להתריס נגד החלטת קברניטי המשחק
שפועלים לפי תכתיבי המשטר וזה בא בעוכריה.
אני נהניתי מכל שניה ממליצה לכל אוהבי הז'אנר
וגם לאלו שלא.

23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
panyola (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
ההמשך גם עוצר נשימה הספר השני יותר מטורף מהראשון כי פה נחשפים
ביתר שאת לאכזריות הבלתי נסבלת של הקפיטול
משטר בסיכון תמיד נואש יותר והזירה איזה טירוף
איזה דמיון. מחכה לשלישי.
גלית (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
ההמשך לא פחות עוצר נשימה ואני שמחה שהתגברת על "מחסום הז'אנר" זה שווה את זה . עכשיו נשאר לשכנע רק את אנקה...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ