ביקורת ספרותית על בית התה הצועני מאת ניקי פלגרינו

---

רפאלה היפה נישאת למרצ'לו שהוא אהוב ליבה מילדותה.
לכאורה הכל happy happy, אך אבוי יש לה חמות
מרושעת שחושבת שהיא אינה ראויה לבנה יקירה
שהוא תפארתה נזר לראשה אהוב עליה מכל ילדיה.
אך מרצ'לו מסתבר הינו טיפוס מיובש משעמם, אבל
בעל אחריות עובד קשה בחנות הבדים, בדירה מעל
החנות רפאלה מסדרת ומרפדת את קינם הקטן.
כל היום טורחת סביבו מבשלת ארוחותיו מכבסת
בגדיו ודואגת לכל. אך זמן קצר לאחר הנישואין
מת הבחור ממחלה כלשהי וכאן מתהפך גורלה.
היא צריכה לעזוב את הבית הקטן שמעל החנות,
חמותה המרושעת תולה בה את האשם במותו של
בנה. ורפאלה לא נותר לה להתחיל את חייה מחדש.
אנשי העיירה רוצים לבנות פסל של ישו בדומה
לפסל הגדול של ריו דה ג'נרו, ואמריקאי חתיך
הוא הפסל שגר בוילה דה לה רוסה שנטושה
שנים רבות, וכמובן מי אם לא רפאלה היפה
מקבלת שם עבודה וכמובן מתפתחת משיכה בינה
לבין האמריקאי.
בספר יש תיאור חי משל העיירה, של האופי
האיטלקי, השמרנות הפרימיטיביות מתובלת
בכל מיני דמויות כמו האמא של רפאלה, סילבנה
האופה ובעלה השמן שבליבה נוצרת את אהוב
נעוריה שנטשה אך לא שכחה, ועוד דמויות.
משום מה מהחצי השני של הסיפור התייגעתי
והשתעממתי כי נמתח כמו מסטיק ואיבדתי
ענין.
יש קטע אחד שאני אוהבת והוא הסיפור
על עץ רימון זקן שבתו של הגנן קרלוטה מסרבת
לתת לכרות שהעץ הוא בעיניה המקום
עצמו ופירותיו טעימים לה מפירות כל עצי
הרימון הרבים שבסביבה, ואפילו שמה
לו קביים שיישען עליהם וקצת האריכה
את חייו. אך בסופו של דבר כרע העץ
ויבש.
הספר שזור מתכונים נחמדים כמו איך להכין
מיץ רימונים, פסטה ועוד כמה מתכונים חביבים
אבל לצעירים ולרומנטיקנים זהו ספר מושלם
אני בטוחה שלו קראתי אותו לפני 25, 30
שנה הייתי לבטח מסיימת אותו.

» ביקורות נוספות של panyola
» ביקורות נוספות על בית התה הצועני