“את הספר הזה קיטלגתי ברשימה "שווה קריאה שנייה" אבל לא כתבתי עליו סקירה. מן הסתם זה היה מיד כשנרשמתי לאתר והתחלתי למלא רשימות על סמך קריאת העבר. מסתבר שגם אף אחד אחר כאן באתר לא כתב עליו. עכשיו מצאתי אותו בספריית הגינה, זו ששונה מספריית הרחוב משום שהיא מסמנת את הספרים שנמצאים בה והציפייה היא שיחזרו למקומם ולא יתגלגלו למקום אחר, וזה היה נראה לי זמן טוב לראות ולבחון האמנם הספר עומד במבחן הקריאה השנייה”

“הדור הראשון היו בין מייסדי הקיבוץ חיו בוובלים ואוהלים יוסף סלומון ואלימלך רעו הטוב ביותר עלו לארץ ונקלטו בקיבוץ. אלימלך דמות מאד מיוחדת אוהב להתבודד מקים ביתו על עץ אינו משתלב בקומונה הקיבוצית חריג הוא ולכן הוא נהפך למטרה ללעג וחשדנות כמו כל מי ששונה מאיתנו, הוא אוהב את מאשינקה היפה ואינו מעז לגלות את רגשותיו מה גם שיוסף השנון והמקובל מאוהב בה. בעידודו של סלומון, אלימלך בכ”

“ספרים כאלה כבר לא כותבים וחבל. ספרים גבוהי מצח, הקושרים בין הפרטי ללאומי, שהשפה הבוקעת מפי דובריה משמעותית היא ובכלל. במה דברים אמורים? במשולש אהבים. עוד אחד? כן, יש גברים, יש נשים ויש... קיבוץ. קיבוץ? קיבוץ, כן. ארבעה דוברים בסיפור, כולם בגוף ראשון, כששלושה מהם שולחים את דבריהם הכתובים לאחד סלומון, המרכז את כל דבריהם ואת דבריו לסיפור שלם אחד. הוא לא קורא את דבריהם, אלא לאחר שהסיפור יושלם. סלו”

“הספר הזה הוא המשכו של דודי ורעי, שעסק בארבע נפשות מסוכסכות: סלומון, שהוא דודה ורֶעה של הדס, מוישלה קצין צבא בצנחנים ובנו של אלימלך פורש הקיבוץ, רמי, מאהבה של הדס ובן הקיבוץ, והדס עצמה, המסתובבת בקיבוץ ולא ברור למי היא שייכת, אף לא לעצמה, זה ברור. ולכן ספר זה נפתח בציפייה שימשיך כקודם, בצורה של מכתבים הנכתבים כווידויים כתובים של הדמויות הראשיות, וידויים הנשלחים אל סלומון, המבטיח לקרוא ולא עושה זאת”

“את הספר הזה קיטלגתי ברשימה "שווה קריאה שנייה" אבל לא כתבתי עליו סקירה. מן הסתם זה היה מיד כשנרשמתי לאתר והתחלתי למלא רשימות על סמך קריאת העבר. מסתבר שגם אף אחד אחר כאן באתר לא כתב עליו. עכשיו מצאתי אותו בספריית הגינה, זו ששונה מספריית הרחוב משום שהיא מסמנת את הספרים שנמצאים בה והציפייה היא שיחזרו למקומם ולא יתגלגלו למקום אחר, וזה היה נראה לי זמן טוב לראות ולבחון האמנם הספר עומד במבחן הקריאה השנייה”

“הדור הראשון היו בין מייסדי הקיבוץ חיו בוובלים ואוהלים יוסף סלומון ואלימלך רעו הטוב ביותר עלו לארץ ונקלטו בקיבוץ. אלימלך דמות מאד מיוחדת אוהב להתבודד מקים ביתו על עץ אינו משתלב בקומונה הקיבוצית חריג הוא ולכן הוא נהפך למטרה ללעג וחשדנות כמו כל מי ששונה מאיתנו, הוא אוהב את מאשינקה היפה ואינו מעז לגלות את רגשותיו מה גם שיוסף השנון והמקובל מאוהב בה. בעידודו של סלומון, אלימלך בכ”

“ספרים כאלה כבר לא כותבים וחבל. ספרים גבוהי מצח, הקושרים בין הפרטי ללאומי, שהשפה הבוקעת מפי דובריה משמעותית היא ובכלל. במה דברים אמורים? במשולש אהבים. עוד אחד? כן, יש גברים, יש נשים ויש... קיבוץ. קיבוץ? קיבוץ, כן. ארבעה דוברים בסיפור, כולם בגוף ראשון, כששלושה מהם שולחים את דבריהם הכתובים לאחד סלומון, המרכז את כל דבריהם ואת דבריו לסיפור שלם אחד. הוא לא קורא את דבריהם, אלא לאחר שהסיפור יושלם. סלו”

“הספר הזה הוא המשכו של דודי ורעי, שעסק בארבע נפשות מסוכסכות: סלומון, שהוא דודה ורֶעה של הדס, מוישלה קצין צבא בצנחנים ובנו של אלימלך פורש הקיבוץ, רמי, מאהבה של הדס ובן הקיבוץ, והדס עצמה, המסתובבת בקיבוץ ולא ברור למי היא שייכת, אף לא לעצמה, זה ברור. ולכן ספר זה נפתח בציפייה שימשיך כקודם, בצורה של מכתבים הנכתבים כווידויים כתובים של הדמויות הראשיות, וידויים הנשלחים אל סלומון, המבטיח לקרוא ולא עושה זאת”