ביקורת ספרותית על נסיכת הצללים מאת אינדו סאנדרסאן
ספר בסדר

---

זהו ספרה השלישי על אותה שושלת. פה מסופר על שאה
ג'אן הקיסר המוגולי שלאחר שנות מאבקים בהם הרג
ללא רחמים את אחיו, בני דודיו, אחייניו משום שידע שלו
כס המלכות יהיה בהישג ידם לא יהססו לעשות אותו הדבר.
אישתו האהובה מומטז כורעת ללדת את ילדם החמישי
אך הלידה קשה והיא לא שורדת אך התינוק נותר בחיים.

הבת הגדולה ג'אנרה חכמה שבשכלה וכישוריה מתאימה להיות מלכה
אך היא אישה ולכן זה בלתי אפשרי.
היא סעדה את מומטז בלידה הקשה.
ולאחר מותה את האב שסירב להתנחם ופשוט רצה למות.

בחלוף הזמן היא מצליחה לעודד את רוחו וממלאה
את מקומה של רעייתו בחייו בעצותיה בעמידתה לצידו.

עליה ועל אחותה נאסר להתחתן, והיא מוותרת על
אהבת חייה אך יולדת לו בן שהוא מגדל אותו בביתו.
הקיסר שרצה שאשתו תיזכר לעולמי עד וגם רצה להנציח
את אהבתם החליט לבנות לכבודה מוזיליאום שלא ישכח
לדורות, לשם כך מוצא חלקת אדמה באגרה, מפנה משם
את בעליה, הורס כל סימן לכך שמישהו גר שם ומתחיל
בבנית המוזיליאום של הטאג' מאהל.

בגלל העדפתו את דארה כיורשו מתחילה להיות יריבות
בין האחים, האב חלה ולבסוף בנו אוראנג'זב מצליח
לאחר שהרג את אחיו בדיוק כפי שעשה אביו לפניו
נוטל את המלוכה לידיו. מאחר והאב עוד חי ואינו חפץ
להורגו הוא
כולא אותו במבצר מול הטאג' מאהל ואיתו גם
האחות הבת האהובה שמסרבת לנטוש אותו
עד יום מותו של האב, אז היא משתחררת
מההסגר שכפתה על עצמה ותופסת את מקומה משכבר הימים
כגבירה הבכירה בארמונו של אוראנג'ז למרות שהיא תמכה
בדהרא ולא בו.

הספר שזור המון פרטים על החצר המנהגים העושר
מנקר העינים אבנים טובות כלי זהב רהיטים מעצים
יקרים המון עבדים שפחות סריסים משרתים ואינסוף
פרטים שקצת הוגיעו אותי עלילה איטית שגרמה לספר
להיות טרחני במידה מסויימת.

מנהג אחד היה שאותו רוצה לציין שהיתה מרפסת
שמש שבה כל יום היה הקיסר עומד בבוקר למען
יראוהו בני העם וכל עוד הקיסר עומד שם זה סימן
לבריאותו ותקינות הממשל.

» ביקורות נוספות של panyola
» ביקורות נוספות על נסיכת הצללים