ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 באפריל, 2012
ע"י wallaby
ע"י wallaby
***זהירות- ספויילרים לפניך!***
את הספר הזה פגשתי בשעת צהריים, לאחר שהגעתי לאוניברסיטה וראיתי את השוק של יום רביעי, צנינים בעיניי. אני מאוד לא אוהב אותו. חברים אמרו לי שהם ראו דוכן ספרים, משהו שאני כותב תדיר לאגודת הסטודנטים על חסרונו בשוק.
מרחוק ראיתי את יואב עם הסיגריה. החברים לא טעו. יואב, ברוך הוא וברוך שמו, מכר לי רבים מהספרים שברשותי, וכל שוחר/ת ספרים תל אביב מכיר/ה אותו. לאחר דרישה קצרה בשלומו ונטילת הספרים שהיו דרושים לי בחדווה רבה על מציאתם במחיר זול כל כך, הבנתי שדרוש לי עוד ספר על מנת להשלים "מנת מבצע". שאלתי אותו על איזה ספר הוא ממליץ, והוא מיד הגיש לי אותו. קונה אחר טען שבלילה לבן אחד הוא קרא את כולו, כי לא היה יכול לעזוב. לקחתי אותו.
ובכן, כשבוע לקח לי לקרוא את ספרה של סוזן קולינס, שמסתבר שלא היה ספרה הראשון.
הספר פותח בעולמה של קטניס אוורדין, שנקודת מבטה תלווה את כל הטרילוגיה. מחוז שתים עשרה במדינת פאנם, דיסטופיה עתידית בצפון אמריקה, היא מקום עני הנתון לממשל קפדני-טרוריסטי- עריץ, בסגנון צפון קוריאה של ימינו. העריצות חלה על כל האוכלוסיה במחוזות השונים (12 במספר) מלבד על הקפיטול, בירת פאנם המאכלסת את צאצאי המנצחים במלחמה על המחוזות שהתקיימה אי אז.
מדי שנה מתקיים ריאליטי מטורף ששמו "משחקי הרעב", בו כל מחוז שולח עלמה ועלם לקולוסיאום משוכלל, לקרב גלדיאטורי לבידור ההמון, בו משוסים הילדים זה בזה במעגל סגור. גיבורתנו נשלחת לשם כמובן.
תחושותיה ומחשבותיה של קטניס מובעות היטב ע"י קולינס, שגם יצרה משולש אהבה בלתי אפשרי בין פיטה שנשלח עימה, גייל חברה מהבית, ובין קטניס מיודעת הקורא/ת. החוט המשולש לא במהרה יינתק, ושיגים ושיחים רבים עוסקים ביפים והאמיצים שלנו. ריח מרדנות עם ארומה של ייאוש עומד בבסיס כל פרק, כיאה לדיסטופיה אורוולית שכזו, והסיפור נבנה מהר מהר ובחוסר סבלנות של קולינס, שמרוממת את הגיבורה מהר מדי למעמד מיתי. מה הפלא שניתן למצוא את הספר תחת הכותרת "נוער" ברשתות?
עוד הפריע לי הצאן בסיפור הזה, שהלך כטבח, והגלדיאטורים בזירה, שאיכשהו היו מוכנים לקרבות עזים יותר מדי משיכול לספוג עלם מן השורה, ודאי אם הוא חי בשגרת רעב, וכמאמר חז"ל- אין לודר עושה דיתקי- והגורל האכזר מתקבל בשוויון נפש אצל כולם.
אז נכון שיש שם אזכורי מרדנות פה ושם, ונכון שגם על המורדים בצפון קוריאה של ימינו אין שומעים, אבל פערים גדולים כל כך בין אוכלוסיות שמתערבבות מדי שנה, גם אם רק לצורך ריאליטי מזוויע? מוזר.
לסיכום, חמוד ביותר. הרגשתי הכללית תושפע כמובן משני המשכיו, שכבר מצויים בחזקתי ועליהם אכתוב גם כן בקורת.
חג שמח!
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חלבי
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
בקורת יפה ומעניינת
בבקורות כאלה אני לא חוסך בזמן כי אני קורא עד המילה האחרונה
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
