ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 באוקטובר, 2012
ע"י panyola
ע"י panyola
הדור הראשון היו בין מייסדי הקיבוץ חיו בוובלים ואוהלים
יוסף סלומון ואלימלך רעו הטוב ביותר עלו לארץ ונקלטו
בקיבוץ.
אלימלך דמות מאד מיוחדת אוהב להתבודד מקים
ביתו על עץ אינו משתלב בקומונה הקיבוצית
חריג הוא ולכן הוא נהפך למטרה ללעג וחשדנות כמו כל
מי ששונה מאיתנו, הוא אוהב את מאשינקה היפה ואינו מעז
לגלות את רגשותיו מה גם שיוסף השנון והמקובל מאוהב
בה.
בעידודו של סלומון, אלימלך בכינור ומאשינקה בפסתנר
עובדים שבועות על קונצרט שינוגן בחדר התרבות
לעיני כל הקיבוץ. ההתמזגות הנפש והתואם בנגינתם
היו מופלאים. אך הוי, היה מי שדאג להפריד ביניהם.
אלימלך בסופו של דבר עזב את הקיבוץ, יוסף
ומאשינקה התחתנו, והיחידי מבין שלושתם סלומון
נותר בקיבוץ.
השנים חולפות, ומוישלה בנו של אלימלך והדס בתם של יוסף ומאשינקה,
באים לגור עם הדוד סלומון כל אחד וטעמיו
עימו ומשתלבים בלימודים ובחיי הקיבוץ.
מתפתח ביניהם קשר סבוך שלתוך הקשר נכנס רמי יליד
הקיבוץ שאליו
עורגת הדס בכל נפשה אך למוישלה יש לה רגשות עמוקים
בגלל ההסטוריה המשותפת שלהם.
במהלך הסיפור מתמקדת נעמי פרנקל על כל אחת ואחת
מהדמויות מהדור הראשון. היפה והמרתק מכל הסיפורים
בעיני הוא תיאור חייו של אלימלך בעיר העתיקה, שנים חיפש
סלומון את אלימלך עד שאיתר אותו, בחדר דל וחצר
קטנה בתוך חומות העיר העתיקה ומאז היה אחת לכמה זמן
מבקרו במעונו הדל והקטן ששם מצא מנוח מה לנפשו המיוסרת.
סלומון ועמליה שרק אחרי שנים הבין שלמרות אפרוריותה
חוסר חינה היא זו שהכניסה את החלום והאהבה לחייו.
השפה הישירה בה היא כותבת את הסיפור, הנופים, בריכות
הדגים, החורף החמסינים כמארג בלתי נפרד מהחיים.
לאט ובהדרגה המעבר מהחיים של תחילת ימי הקיבוץ
כשגרו בבתים מפח, ובאוהלים שבשביל לקבל זוג גרביים
חם היתה צריכה להערך אסיפת משק ועד התפתחות המשק
שלכל אחד דיור משלו עם מזגן וכל הלוקסוס.
הצעירים בסיפור נקלעים למשבר גדול
רמי ומוישלה במשך חודשים ארוכים לא שבים
הביתה מן הצבא התקופה מלחמת יום כיפור
זאת עד שתכריע הדס ביניהם. היריבות על
אהבתה מתנהלת בקודים של כבוד אצילות שאין
כמותם. לבסוף ודוד סלומון
מציע שכל אחד מהם יכתוב את הצד שלו בסיפור ויגיש
לו וכך בעצם נפתחת עלילת ספר מופלא זה,
מילותי דלות לתאר את יופיו רק מי שנחשף לשפה
ולקסם שעולה מכל דף יודע זוהי פנינה ספרותית.
בביוגרפיה ל נעמי פרנקל כתוב כי מאז עברה לגור
בחברון ספרה שאול ויוהנה שהיה נלמד בבתי ספר ירד
מתוכנית הלימודים. מאז חלפו שנים ולגור בחברון
לא נתפס כפי שכנראה נתפס אז כמעשה חמור שדינו חרם.
איני יודעת מה בגורל ספריה כיום אבל דודי ורעי
קטן ודק באמת דודי ורעי לנצח.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ברור
שאני רוצה לקרוא הכל ולקנות הכל,אז רשמתי
|
|
|
panyola
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
דולמי
אם יצא לך לקרוא לא תתחרטי,
ספר קטן אך גדול (לא תופס הרבה מקום):) |
|
|
panyola
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אנקליט
את צמח בר לא כל כך אהבתי,
נראה לי כאוסף ניירות שהושמט מעריכת הספר הראשון, משהו לא היה הדוק שם בעלילה איבד מהקסם. אבל ספר זה אחד האהובים. כל הסיפור 2 כרכים. דודי ורעי כרך וצמח בר כרך. |
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
גל של נוסטלגיה לספר וסלפר ההמשך תקף אותי כשקראתי את חוות דעתך פניוליט.
כל כך אהבתי את הספר ואת המשכו. יש לי בבית את שניהם.
כל כך יפה תיארת את קורות שני הדורות בקיבוץ. קראתי גם את שאול ויוהנה אבל כשהייתי נערה צעירה ולא זוכרת כל כך טוב. נדמה לי שישנם שלושה כרכים. נעמי פרנקל אחת המוכשרות. |
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
קסום
אני יכולה לראות בעיני רוחי את כל התסבוכת הזו בקיבוץ
בזכות התיאורים המדוייקים. |
|
|
הקיסרית הילדותית
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
|
|
|
panyola
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
תודה קיסרית יקירה
אגב גם אני מתגעגעת לביקורות הקסומות שלך.
אבל יודעת כשתנוח עליך הרוח בואו יבואו:) |
|
|
הקיסרית הילדותית
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
