ביקורת ספרותית על התלקחות - משחקי הרעב #2 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה

---

וואוו. וואו. ווואווו. איזה ספר.
נשאבתי לתוכו.
התחלתי לקרוא אותו ב11 וחצי בלילה, מתי שאני בד"כ מתחילה לקרוא, כשנכנסתי למיטה, התחלתי.. ולא יכולתי להפסיק.
העלילה כל כל סוחפת שכל עצירה השאירה אותי במתח לא נורמלי.
בסביבות 3 לפנות בוקר נסגרו לי העיניים אבל המוח שלי לא נתן לי לישון, אז הלכתי לריענון קצר של נס, שטיפת פנים, וצללתי בחזרה לתוך הספר.
עד 5 לפנות בוקר הייתי דבוקה אליו, וכשסיימתי, המשכתי לחשוב.. ולחשוב.. על מחוז 12.. על פיטה.. על המשחקים.. על שעונים.. על גשם של דם.. על קטניס.. על מתחזים ורמאים.. על סינה.. על הציורים של פיטה.. על אוכפי השקט.. על עיני הנחש של הנשיא סנואו.. על הקפיטול.. ועל סיכת עורבני חקיין.

איזה באסה שהשלישי יוצא בעברית רק בדצמבר.

» ביקורות נוספות של חני~
» ביקורות נוספות על התלקחות - משחקי הרעב #2