ביקורת ספרותית על כצל נטוי מאת אנטוניו מוניוס מולינה
ספר מעולה

---

אוף, מה הוא רוצה ממני, אנטוניו מוניוס מולינה? מה זה התיאורים המפורטים האלה של האדם הנס על נפשו, בין ערים וארצות? רשימות החפצים, עדויות האנשים שפגשו בו. את מי זה מעניין? ואיך זה קשור לסופר המבוגר שכותב את הספר כעת, ולסופר הצעיר שמחפש את דרכו ככותב, כאב וכגבר? מוניוס מולינה כבר לימד אותי ב"פרש הפולני" שצריך סבלנות. אם אין - עדיף לא לגשת. אט אט, בלי רעש וצלצולים, הסיפור נפרש ומתברר מיהו הנמלט ולמי הוא קשור. ולמה כל זה קשור לליסבון, ולכתיבה.
והכתיבה של מוניוס מולינה היא מלאכת מחשבת. גם בסיפורי המצאי המשטרתי המפורטים אין מילה מיותרת. בתיאור היחסים עם בת הזוג והילדים הקטנים הוא אינו חס על עצמו. הדמויות הנקרות בדרכו של הנמלט, על תפקידיהן השוליים, עשירות ומסקרנות. כדאי לקחת את הזמן ואת האוויר בשביל זה.

» ביקורות נוספות של כרמיתה
» ביקורות נוספות על כצל נטוי