בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 באוקטובר, 2010
ע"י ביבליו
ע"י ביבליו
מוזר לי לעזוב ספר באמצע, אבל כך המצב עם "ניתוח לב פתוח". לא כי הספר כל כך נוראי, ולא כי אין לספר או לכתיבה פוטנציאל. פשוט מאוד, לא מימש את הפוטנציאל של הספר והעורכים לא עשו עבודה כמו שצריך. אני אסביר.
הצלחתי להגיע לעמוד 130 מתוך 370, אבל אין לי תחושה שהתקדמתי כל כך בספר. למה? כי 100 מתוך העמודים האלה היו די מיותרים. אמנם דן שינמן מנסה לבנות את דמויותיו ולתת לאסף להיות קצת יותר אמין, הוא מכניס אותנו לפרטים וסיפורים שמרגישים מיותרים. זה לא רק עניין של שעמום (אבל גם זה), אלא יותר שהכל מרגיש מרופד מאוד. לא תחושה טובה בספר באורך נורמלי. היו יכולים לקצר, לקצץ, לצמצם ואולי היו יותר הצדקות להמשך קריאה.
בנוסף לכך, מאוד לא התרשמתי מהצורה בה שינמן כותב דיאלוג. לכל הדמויות יש מן פוזה כזאת, מדברים בנאומים ארוכים מאוד, בשפה קצת לא אמינה. קשה להרגיש קרבה לדמויות שלא נשמעים כמו בני אדם שבאמת מכירים. לצד הכתיבה הקצת לא זורמת של שינמן, הדיאלוג צורם מאוד.
האם היו דברים שאהבתי? כן. רגעים. התעניינתי מאוד בהתחלה, ואם היה אפשרות להבין מהתחלת הספר את כיוון הסיפור במקום כל הקשקושים שיש, אולי היה ל"ניתוח לב פתוח" סיכוי. איך שזה עמד עכשיו, לא הצלחתי לסיים, ולא מתוך חוסר רצון או חוסר עניין. על ספר כזה פשוט אי אפשר להמליץ.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
