ביקורת ספרותית על ניתוח לב פתוח מאת דן שינמן
ספר בסדר

---

דן שינמן מציג דילמה סבוכה מצד אחר להחיות חולה ומצד שני להמיתה וכל זה בהחלטה של רגע.... הפרופסור/ ד"ר הוא לא אלוהים אבל הוא האדם שצריך לקבל את ההחלטה באותו הרגע.
זה מה שגם פרופ' אסף זוסמן עשה, אם זה טוב או לא זה נתון לשיקול דעתו של הקורא.
לדעתי במקרה הזה אסף פעל נכון,לאור גילה ומצבה של החולה, קטונתי אומנם אבל גם אני הייתי פועלת ככה.
בשנים האחרונות נתקלתי במוות מספר פעמים של אנשים צעירים ושל אנשים מבוגרים, מוות שארע כתוצאה מפיגוע ומוות של חולי וזקנה.
את המוות של החולי והזקנה היה לי יותר קל לקבל,אדם שנפטר בגיל מבוגר, שהספיק למצות כל רגע בחייו לעומת בחור בן עשרים פחות כואבת לדעתי.
למרות שלא בטוח שהמילים האלו מתאימות או נכונות- מוות זה מוות, תהליך ידוע מראש מהשניה הראשונה לחיינו.
המקרה של המטופלת של אסף ותפקודו היו נכונים, הוא מנע סבל מיותר של אשה מבוגרת, לא בגלל שלא רצה לטפל בה אלא בגלל מצבה הרפואי שהוגדר במונח הרפואי כחסר תוחלת.
הכותב משתף אותנו גם בדעתו על ההתקדמות הטכנולוגית שעבר העולם מימיו של הרצל ועד היום, מיותר ומסורבל מעט אבל בסוף הספר שהכל מתחבר נותן עוד נקודות למחשבה.
גם השפה הגבוהה שבה בחר הכותב נקראת לעיתים ונראית כמתחנפת ומעין סוג של יותר מדי אינפורמציה.
לסיכום, כשפיית המשאלות נותנת לכם משאלה אחת..... תבקשו בריאות, הכי חשוב.

» ביקורות נוספות של יפעתי
» ביקורות נוספות על ניתוח לב פתוח