ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 בספטמבר, 2010
ע"י נערה עם קעקוע דרקון
ע"י נערה עם קעקוע דרקון
אני חושבת שלא מדובר בספר חובה, אם כי הסיפור רודף אותי ממש. סיימתי את הספר לפני חצי שנה, מאז קראתי עוד ספרים יפים מאד, אבל הסיפור לא זז לי מהראש. נכון לעכשיו, הספר בהחלט זוכה למקום של כבוד על המדפים. לדעתי, קוראות 'פרש הברונזה' יתחברו גם לספינלונגה,
צריך להתחבר לצורת הכתיבה של ויקטוריה היסלופ מפני שהיא מאד מסוימת ולכן נדמה לי שזו הסיבה שאחרים לא התחברו לספר בכלל. אני מבינה שלא כולם יכולים לאהוב אותו ספר, אבל חשוב רק לציין לנגד הביקורות הקוטלות כי זוהי סיפרת היסטורית טובה - הרבה יותר טובה מספרים אחרים שנקרו בדרכי והתיימרו להיות אותו 'רומן היסטורי משפחתי סוחט דמעות', 'האי של סופיה' הוא הדבר האמתי.
במקרה שלי, ההתחלה הייתה החלק החלש, אבל זאת רק בהשוואה להמשך - היסלופ טוותה סיפור נהדר, נכון היסטורית ומעניין. סיפור משפחתי היסטורי? זה כנראה נכתב בשבילי. סיפורה של משפחה עם סוד נורא (כמה קלישאתי, אך כמה טוב!) שנשמר, ואפשר לומר גם מנצח, תמיד: בעתות אהבה ושנאה, פרידה ושיבה, יגון ואושר, קנאה ואהבה.
קשה לי להסביר למה, אבל זה פשוט ספר טוב. נהניתי מאד!
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
