קנינו את הספר בדיוטי פרי לפני המראה לכרתים.
אשתי קראה את הספר בטיסה הלוך ובכרתים בכל רגע פנוי, ואני התחלתי לקרוא בהמתנה לטיסה חזרה.
בכרתים היינו אורחי מלון "פורטו אלונדה" שבעיירה אלונדה כ 5 ק"מ דרומית לעיירה פלאקה שמול "ספינלונגה"- אי המצורעים.
אחד הרגעים המרגשים בטיול היה הפלגה לספינלונגה. רוב התיירים מפליגים מאלונדה בספינת תיירים, אבל אנו שחזרנו את הפלגתם של המצורעים עצמם, יצאנו מהמזח הישן שבעיירה פלאקה, על גבי סירה עתיקה וגונחת, שאולי נשארה מהימים ההם. היה יום יפה ובהיר. הפלגנו בשעה 5 אחה"צ והסירה באה לאסוף אותנו בשעה 6, כשהאי נסגר (לא נעים להשאר שם בלילה, אחרי כל מה שקראת).
החווייה של לקרוא ספר וגם להיות במקום העלילה נותנת מימד אחר לחוויית הקריאה. כך גם חוויתי בברצלונה לפני 5 שנים כשאחרי שחזרנו יצא לאור הספר "צלה של הרוח" שבלעתי אותו תוך מס' ימים.
"האי של סופיה" זה ספר נפלא, קריא ומעניין, ומכניס את הקורא לחווייה של האנשים שסבלו במחצית הראשונה של המאה העשרים ממחלה שהיתה אז חשוכת מרפא. ספר מרגש מאוד , במיוחד הקטעים בהם מתוארת פרידה של חולה מבני משפחתו, כשברור שזו פרידה לעולמים, למעשה כמו מוות.
מומלץ מכל הלב, במיוחד בשילוב עם ביקור בכרתים ושייט לאי.
דרך אגב, במקור הספר נקרא "האי" ולא האי של סופיה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
