ביקורת ספרותית על השליח מאת מרקוס זוסאק
ספר בסדר

---

לו יכולנו להסתפק בשורה אחת בחוות דעתנו - שורה שהייתה מקצרת את כל תהליך הקריאה, הייתי מנסה לעשות זאת כך:
"לא! ממש לא ברמה של רב המכר 'גנבת הספרים'." וזהו.
אולם, מה לעשות שהחיים אינם כה פשוטים, והסבר "בגוף הסרט" - חובה...
תוך כדי קריאה, נזכרתי בספר "אַיֶּלֶת הַמְּטַיֶּלֶת" ששם כזכור, איילת אוספת חיות חביבות הפונות אליה, ועוזרת להן להגיע למחוז חפצן.
ואילו כאן, "השליח" נשלח לעזור לאנשים הזקוקים לעזרה, ו"על הדרך" מוצא את עצמו מייחל לקבל את המטלות הבאות...
ודאי תשאלו, מה המיוחד בבחור רגיל, נהג מונית צעיר הגר בצריף, באזור מגורים גרוע, שנבחר לעזור לאחרים, אף שהעזרה הראשונה צריכה הייתה להיות לעצמו.
וכאן, אעשה מחווה ואעזור לכם: זה ממש לא חשוב לצורך ההבנה. ואם אתם ממש מתעקשים: תשובה לכך תקבלו בעמודים הראשונים (השוד) ובאחרונים (האבא).
ובכל זאת, מה כן יש בספר? ובכן, המסר העיקרי שמצאתי בספר, גם הוא בן שורה אחת:
"לעזור לנזקק בדברים קטנים, שעבורו הם יכולים להפוך בעצם לדברים גדולים..." זהו, מקווה שתמצתי נכון.
לסיום כל ההתפלספות, ובקיצור, מזכיר לי בדיחונת, שעבורה מספיקה...ניחשתם, שורה אחת:
למעשה אפשר לסכם כל חג יהודי במשפט אחד: "הם ניסו להרוג אותנו. הם פישלו. יאללה, בואו נאכל..."
שתהיה לכם קריאה מהנה.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על השליח