ביקורת ספרותית על השליח מאת מרקוס זוסאק
ספר טוב

---

****



אחרי שסופר צעיר כל כך כותב ספר כמו "גנבת הספרים", ברור שמצפים ממנו לגדולות. לא יכולתי שלא לחשוב על הרגש העז שעוררה בי קריאת "גנבת הספרים", כשקראתי את "השליח", אבל ככל שהתקדמתי בקריאה, ראיתי כמה הם בעצם דומים, בטון שלהם, במנגינה, במטאפורות ובדימויים. די מוזר להשוות בין שני הספרים האלה, אחד שמתרחש בדרזדן בימי מלחמת העולם השניה, גיבוריו הם נערה קטנה ומתאגרף יהודי נמלט, וכולו קודר וכבד ולא פשוט, והשני קורה בפרבר אוסטרלי עכשווי, ומככבים בו אנשים שהמכנה המשותף העיקרי שלהם זה שאין להם חיים.
ובכל זאת, שניהם מרגשים, כל ספר בדרכו, וגם אם הסופר מעורר את הרגש בצורה מעט מניפולטיבית, הוא עדיין עושה זאת היטב. שני הספרים נשענים במידה רבה על איזשהו גימיק, מלאך המוות והספרים ב"גנבת הספרים" והקלפים ב"השליח", אבל בשני המקרים זה מעניק לקורא איזשהו שעון פנימי שמכוון אותו לקראת מה שעומד לקרות. וזה נחמד. התרגום בסדר, קצת מילולי מדי לטעמי. לדוגמה, בוקסינג דיי הוא לא יום המתאגרפים, אלא כינויו של היום שלאחר חג המולד. ומרטין פלייס הוא שם של כיכר בסידני, ולא "המקום של מרטין".
הסוף קצת דרדלה, אבל בכל זאת הספר באופן כללי זורם נעים מאוד, ויש בו פנינים אמיתיות.


***

» ביקורות נוספות של אלון דה אלפרט
» ביקורות נוספות על השליח