ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 ביולי, 2010
ע"י נתנאל
ע"י נתנאל
דווקא נהנתי.
במשפט אחד הספר נכנס אצלי לקטגורית: ספר כדרך-אגב.
זהו אחד הספרים הכי לא אופיינים לאורסון סקוט קארד.
הספר לא "אפל", אין בו ילד קטן שצריך לסבול תהליכים שבו נפשו מצולקת ומתעוותת, הוא לא מהפנט כמו ספריו המוצלחים יותר כגון "אומן השיר". פשוט ספר חביב לקריאה של אחר-הצהרים.
והוא בהחלט לא משקיע בהעמקה של הדמיות וההמשברים הנפשים, להם הייתי מצפה מאנשים שנפלו לעולם שלם בו הם אינם מכירים איש וכל אהוביהם מכריהם וסביבתם המוכרת נגוזים ברגע, לא מופיעים בספר בכלל.
הספר מותאם גם לקריאה של הנוער הצעיר יותר.
השפה קלילה, הרעיון מעניין אם כי לא מפותח ברמה שלה היינו מצפים מא.ס קארד
ההוצאה יכלה להתאמץ יותר בכל הנוגע לתקציר ולעיצוב הכריכה.
אבל אם כל זאת יצא לי לקרוא אותו יותר מפעם אחת ולא הייתי מתנגד לקרוא אותו עוד פעם.
2.5/5 תולעים.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת