ביקורת ספרותית על משחק הראיות מאת ליעד שהם
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בפברואר, 2011
ע"י נתנאל


ואני חשבתי שהספר "משפט חוזר" של ליעד שהם היה כישלון. יצא לי לדפדף בשאר התגובות על הספר והייתי מופתע... את האמת ציפיתי לכמה תגובות טובות, אבל כל כך הרבה?!

ספר המתח הראשון של ליעד שהם "מספר חסוי" קיבל ממני 3 כוכבים, הספר השני "משפט חוזר" קיבל ממני שניים. וגם הספר הזה מקבל ממני שניים. גם בתחום ספריו ההומוריסטים רק ספר אחד מקבל ממני מעל שלושה כוכבים וזה "לונדון בפיתה", אודה על האמת את XS עוד לא קראתי...

(~זהירות ספוילרים!~)

ליעד שהם פשוט לא מותח, פשוט לא.
על אורי דולב אנו יודעים שחף מפשע,
הרמז על הזהות של החשודה השניה (רצח דקירה זה בד"כ אישה וכעס), תמר אישתו, כל כך גס עד שכל קורא שעבר את הקילומטר הראשון שלו כבר יודע שהיא חפה מפשע.
עם נתן באמת קניתי לשלושה דפים בערך, עד שנזכרתי ברמז שהובא לנו על החשודה השניה. זה כבר סידר אותי.

גם ביצירותיו הקודומות ליעד שהם לא מתעלה על עצמו העלילה ברורה, המתח לא סוחף ובכלל באופן כללי הכתיבה היא פשוטה ולא זורמת.

הספר היחיד שמאוד נהנתי ממנו היא "לונדון בפיתה" על "החיים באלככסון" שהיה כל כך מייגע אני כבר לא מדבר.

בקיצור, זה ספר טיסה.
תקציר סביר, וכריכה מוצלחת.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ