ביקורת ספרותית על תצפית עבר - גאולתו של כריסטופר קולומבוס מאת אורסון סקוט קארד
ספר טוב

---

****


וואלה, לא יודע למה קשה לי לכתוב ביקורת על הספר הזה. התחלתי משהו כבר חמש פעמים וכל פעם מחדש זה נראה לי מאולץ. ניסיתי ללכת בכיוון האפוקליפטי - כי יש כזה, ואתם יודעים שאני ואפוקליפסות זה ככה (מצמיד שתי אצבעות) - אבל גם זה לא אכל. ראסמי, כשאני חושב על זה, נמאס לי לכתוב על אפוקליפסות. תגיעו לבד לסוף העולם. אני עם זה גמרתי.

אבל האמת היא שזה ספר מעניין. בני האדם מהעתיד מגלים שמשאבי כדור הארץ מתכלים ואובדים במהירות ושיש מצב ש... כן, אנחנו הולכים להיכחד, אפילו יותר מהר ממה שחשבנו. במקביל, בשילוב של סקרנות, מציצנות ורצון ללמוד הם צופים, דרך טלסקופ משוכלל, בעבר הרחוק ומנסים להבין מה השתבש בדרך ומה היתה הנקודה המדוייקת שבה בני האדם התחילו לדפוק לעצמם את החיים על הפלנטה הזאת באופן שהוא באמת חסר תקנה ושאין ממנו חזרה. הם מחליטים שהנקודה הזאת היא מסעו ההירואי של קולומבוס להודו וגילוי אמריקה, בשנת 1492, מסע שהוביל כך או אחרת לשוד יבשתי וג'נוסייד במימדים תנ"כיים, שהתבצעו מתוך כוונות טובות-במקור - במסווה של גילוי העולם החדש והשבת תושבי אמריקה הלטינית לחיקה המזיע של הנצרות.

בשלב הזה אנשי העתיד פותחים בדיונים מעמיקים (ואינטיליגנטיים למדי, אני חייב להודות) על האפשרות הבלתי-מתקבלת-על-הדעת של לצאת למסע בזמן, לחזור לעבר ולשנות אותו בצורה כזאת שלא תגרום חלילה לתגובת שרשרת אפילו גרועה יותר מההיסטוריה המבאסת המוכרת לכולנו, מה גם שבשינוי העבר הם למעשה ימחקו את הנתיב שבו צעדה ההיסטוריה ובהכרח ימחקו את עצם אפשרות היוולדם-וחזרתם-לעבר, פרדוקס מפורסם שסקוט קארד מצליח איכשהו לצלוח, בעיקר כי לאף אחד מאיתנו הקוראים הפשוטים אין כוח, חשק וזמן להתעמק בפרדוקסים. אי אפשר לפתור אותם. הם... פרדוקסים.

אורסון סקוט קארד המוכר לנו בין השאר מספרי "המשחק של אנדר" (וההסתעפות שלהם עם עלילותיו של בין), רוקח כאן מעשיית מדע-בדיוני חכמה ומעוררת מחשבה על השלכותיו הטכנולוגיות, המוסריות והפילוסופיות של מסע בזמן, ועל הדרך מצליח להכניס גם את תפיסת העולם הפציפיסטית-משהו שלו שלמדנו להכיר ולהתעצבן ממנה ב"קול למתים", "קסנוסייד" ועוד כל מיני מניפסטים יפי-נפש, על היות בני-האדם רעים וכובשים שמתעלמים מזכותם של ג'וקים בגודל בית לחיות ברווחה. שחזור הלכי-הרוח של תקופת קולומבוס אמין ומעניין, וכך גם החיבור של הסיפור למפגש התרבויות העוצמתי והחד-פעמי בין אירופה צמאת-הדם ובעלת העליונות הטכנולוגית וערכי המוסר, אמממ, המתקדמים, לבין העמים הלטיניים הפרימיטיביים שהם אולי נוחים לבריות ומקסימים בינם לבין עצמם אך מתבדרים בעבודת כוכבים ומזלות ובהקרבת קרבנות-אדם.


בסך הכול - אחלה.

****

» ביקורות נוספות של אלון דה אלפרט
» ביקורות נוספות על תצפית עבר - גאולתו של כריסטופר קולומבוס