ביקורת ספרותית על לא רציונלי ולא במקרה מאת דן אריאלי
ספר בסדר

---

למה אריאלי חושב שערמת הסטודנטים שלו הם מדגם מייצג לכלל "הטבע האנושי"? כי הוא לא רציונלי, ואירונית לא במקרה שווה לציין לציין. "Belief in the Law of Small Numbers," showed that even trained research psychologists had poor judgment about statistical inferences: The sample sizes of their experiments were often too small to support their conclusions.

דן אריאלי כותב עם הומור ובצורה קלילה, נגישה והוא מציע הארות (מכאן הפופולריות).
אך המחקר מצוצמם (יחסית להסקות שלו) וההסקות שלו בספק. כמו דגימות האוכלוסיה שלו (סטודנטים), והפער בין הראיות לתאוריות שלו (הכללות ובמיוחד על כלל האנושיות) הופכות את הספר ללא קפדני מדעית ולוגית, והרבה פחות משכנע בסופו של דבר (הוא מזכיר את פרויד וחוזר על הטעיות שלו).
אני אהיה נוקשה ואני חושב שגם אם לוקחים בחשבון את המחקר שנערך לפניו בנושא, אין הצדקה להציג כל כך מעט ראיות להכללות כל כך רחבות בספר שלו.
כדי להשלים את הפערים אני חושב שהוא בעיקר פונה לעתים למחשבות ורגשות אינטואטיבים, שעלו בראש של של רובנו מתישהו.
החוש הומור שלו לא מקורי במיוחד, ותוספת של קטעים הלקוחים משירה וספרות גם כן לא (הרעיון עצמו ובנוסף התוכן שלהם).האנקדוטות ארוכות מדי והופכות את הקריאה למעט מייגעת בעבורי ולמי שמחפש קריאה מעט רצינית יותר.

למי שמחפש ספר עמוק יותר ייצטרך לחפש במקום אחר (למישהו יש משהו להמליץ לי בעברית עליו?) אבל בשביל לממש את זמנו בקריאה נעימה ובדרך ללמוד משהו - זה ספר טוב לדעתי.
הספר בהחלט לא יצירת מופת, או הצגה של משהו חדש.
אך צורת ההצגה מרעננת ופונה לקהל הרחב, זה הכל לדעתי.

» ביקורות נוספות של UnknownGuest
» ביקורות נוספות על לא רציונלי ולא במקרה