ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 21 בינואר, 2010
ע"י זאבי קציר
ע"י זאבי קציר
יש לו הכל להאג`ימה,הוא בעל 2 בארים / מועדוני ג`אז (ראה הערה) מצליחים , זוגיות מוצלחת עם אשתו היפה יוקיקו ושתי בנות נהדרות. יחד עם זאת האג`ימה, בן יחיד להוריו, סובל מבדידות ריגשית. האם ישליך הכל למען אהבת נעוריו המסתורית שימאמוטו? האם יוותר על כל מה שהיה יקר לו עד לפני ששימאמוטוחזרה לחייו?
מורקמי מתאר,בכישרון רב, את הניגוד בין האהבה הטהורה של האג`ימה ושימאמוטו (תאור סצינת מעשה האהבה ביניהם פשוט הורס) לבין התהליכים הנפשיים שעוברים על האג`ימה בעקבותיה וההשפעה ההרסנית שלהם על חייו האישיים וחייהם של בני ביתו.
וכרגיל אצל מורקמי, כל ה"אביזרים" ההכרחיים בספריו - מוזיקה קלאסית וג`אז, החתול התורן, הבדידות, הניכור וכו` - ישנם גם כאן. גם בספר הזה לא לכל השאלות יש תשובות, מורקמי כדרכו בקודש, אינו סוגר קצוות אבל לטעמי הדבר אינו מוריד כהוא זה מחוויית הקריאה.
מדובר,לטעמי, ברומן אהבה נהדר, עדין ומכמיר לב המזכיר במידה רבה את "יער נורווגי", עוד ספר נפלא של מורקמי.
הספר מומלץ ביותר לרבות לקוראים שסולדים בדרך כלל ממורקמי בשל ספריו ההזויים יותר כמו "קפקא על החוף" ודומיו - כאן אין זכר לסגנון הזה.
הערה:
מורקמי היה בצעירותו בעל מועדון ג`אז ולכן זה הביא אותי לידי מחשבה כי יתכן שבספר ישנם פרטים אוטוביוגראפיים מחייו האישיים של הסופר.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 5 שנים)
מסכים. קורות הוא ספר מדהים ומפעים. לעיתים מזעזע ממש.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים)
בכיף אב״פ.
בכל מקרה לדעתי ״קורות הציפור המכנית״ זה המאסטרפיס של מורקמי. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 5 שנים)
אני מודה לך על חוות הדעת הזאת שכתבת.
בזכותך קראתי את הספר ונהנתי ממנו.
לדעתי קשה להחליט חד וחלק שבספר ישנם פרטים אוטוביוגרפים. נראה לי בכל אופן שסופרים בדרך כלל לוקחים משהו מהחיים שלהם לספרים שהם כותבים. |
|
|
אסף
(לפני 15 שנים ו-7 חודשים)
לא רק שהקצוות הפתוחים אינם גורעים מחווית הקריאה, בעיני הם מוסיפים לה רבות.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
