ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בדצמבר, 2009
ע"י omriqo
ע"י omriqo
ברומן זה קנז מספר סיפורים מנופה של תל אביב:
אישה מנהלת רומן תלוש עם גבר מסתורי ממקום עבודתה בדירה שכורה אי שם בתל אביב.
עלילות בחור מבוגר והמטפלת הפיליפינית שלו.
אדם מאבד את עולמו כשבנו הבכור בורח מהצבא והופך עריק. שונא-אוהב את בנו ואת הצבא, חושש לא- חושש מהרכילות של השכנים, חוקר מה באמת חשוב לו: המשפחה או מה שיגידו עליו.
ראש ועד בית ערירי וסימלי שנאבק בדיירים חדשים ובדיירים הקיימים.
בחור בודד שמפנטז על השכנה שלו ועל המזכירות במשרד.
העלילות מסופרות לסירוגין ונקשרות אחת לשניה במיקום, בדמויות, באווירה. ספר חביב ומבדר לפרקים שעוסק בכל הנושאים הפופולריים – בגידה, צבא והשתמטות, שכנים מעצבנים (ועד בית מעצבן), בדידות, אשכנזים-ספרדים.
הספר נחמד, אך לא יצאתי בתחושה של "וואו", או בתחושת התרגשות כלשהי. הרגיש כמו משימה שבוצעה והסתיימה בהצלחה. כמו כן הוא עוסק בכל הנושאים שאני שונא בספרים ישראלים (פירוט ראו 2 שורות למעלה), ודווקא עם זה הצלחתי להתמודד.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
