“ביולוגיה אבולוציונית הוא תחום מחקר מורכב ורגיש כיוון שהוא נוגע באמונות הבסיסיות של האדם - הוא נוגע במקורנו ("בריאתנו", אם תרצו), בשאלות של מוסר (עליונותנו המוסרית, כביכול) והתפתחות – אבולוציה (דרכנו לאן?) וכל זאת מתוך עיסוק בבעלי החיים בלבד (לכאורה). לא בכדי תחום זה התכתב לא פעם עם תפיסות סוציולוגיות, אולי המפורסמת ביותר במקומותינו היא הדרוויניזם החברתי שהובילה לתורת הגזע. החיבור של אורן הרמן אינ”

“אם יש משהוא טוב באלטרואיזם הרי שהוא לא תמיד ברור וחד משמעי כל שכן בכתיבת ספר מאוד לא מוצלח עליו - האם מעשה הסופר היה אלטרואיסטי או שהוא באמת ציפה שהספר ייהפך לרב מכר עולמי ויעניק לעולם הבנה חדשה בנושא ניתן היה להמשיך ולהתפלפל אבל למען ההגינות הספר העלה נקודה אחת חשובה שתמיד עולה מקריאת ספרים על ביולוגיה גנטיקה וזואולוגיה מורכבות הטבע עולה רבות על היכולת שלנו לנסות להבין אותה או לפחות לתאר”

“הספר בודק התנהגות ואבולוציה של אלטרואיזם. נזכיר אולי. דרווין,יוצר את התיאוריה של מוצא המינים המתבססת על תהליך הברירה הטבעית. כלומר רק פרט המתאים ביותר לתנאים (יכולת ריצה מהירה,השגת מזון, טיפוס וכו), ישרוד טוב יותר במיוחד בשינויים חריפים של סביבה ( שינויי אקלים, הופעת טורפים חזקים יותר ועוד). התיאוריה הזאת סותרת התנהגות אלטרואיסטית, שבה הפרט צריך להקריב עצמו או אינטרסים שלו לטובת הכלל. נשאלת הש”

“מקריאה של התקציר עוד אפשר לקוות למשהו סוחף מעניין מתמטיקאי מיוסר, כימאי בחסד, אדם הפכפך ומלחמתו בחיים אך לא כך היא כל כך תנועה מתישה בזמן באירועים שזורה באנקדוטות היסטוריות דוגמאות מעניינות התעקשות על מתמטיקה וכל כך הרבה שמות כל כך הרבה שמות כל כך הרבה שמות לפעמים ג'ורג' פרייס הוא רק תירוץ. הספר טוב, וכמו התגובה (הצוננת) לאחד ממאמריו (הדחויים) של פרייס הייתי שמח לו המחבר הי”

“ביולוגיה אבולוציונית הוא תחום מחקר מורכב ורגיש כיוון שהוא נוגע באמונות הבסיסיות של האדם - הוא נוגע במקורנו ("בריאתנו", אם תרצו), בשאלות של מוסר (עליונותנו המוסרית, כביכול) והתפתחות – אבולוציה (דרכנו לאן?) וכל זאת מתוך עיסוק בבעלי החיים בלבד (לכאורה). לא בכדי תחום זה התכתב לא פעם עם תפיסות סוציולוגיות, אולי המפורסמת ביותר במקומותינו היא הדרוויניזם החברתי שהובילה לתורת הגזע. החיבור של אורן הרמן אינ”

“אם יש משהוא טוב באלטרואיזם הרי שהוא לא תמיד ברור וחד משמעי כל שכן בכתיבת ספר מאוד לא מוצלח עליו - האם מעשה הסופר היה אלטרואיסטי או שהוא באמת ציפה שהספר ייהפך לרב מכר עולמי ויעניק לעולם הבנה חדשה בנושא ניתן היה להמשיך ולהתפלפל אבל למען ההגינות הספר העלה נקודה אחת חשובה שתמיד עולה מקריאת ספרים על ביולוגיה גנטיקה וזואולוגיה מורכבות הטבע עולה רבות על היכולת שלנו לנסות להבין אותה או לפחות לתאר”

“הספר בודק התנהגות ואבולוציה של אלטרואיזם. נזכיר אולי. דרווין,יוצר את התיאוריה של מוצא המינים המתבססת על תהליך הברירה הטבעית. כלומר רק פרט המתאים ביותר לתנאים (יכולת ריצה מהירה,השגת מזון, טיפוס וכו), ישרוד טוב יותר במיוחד בשינויים חריפים של סביבה ( שינויי אקלים, הופעת טורפים חזקים יותר ועוד). התיאוריה הזאת סותרת התנהגות אלטרואיסטית, שבה הפרט צריך להקריב עצמו או אינטרסים שלו לטובת הכלל. נשאלת הש”

“מקריאה של התקציר עוד אפשר לקוות למשהו סוחף מעניין מתמטיקאי מיוסר, כימאי בחסד, אדם הפכפך ומלחמתו בחיים אך לא כך היא כל כך תנועה מתישה בזמן באירועים שזורה באנקדוטות היסטוריות דוגמאות מעניינות התעקשות על מתמטיקה וכל כך הרבה שמות כל כך הרבה שמות כל כך הרבה שמות לפעמים ג'ורג' פרייס הוא רק תירוץ. הספר טוב, וכמו התגובה (הצוננת) לאחד ממאמריו (הדחויים) של פרייס הייתי שמח לו המחבר הי”