ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 באוקטובר, 2013
ע"י omriqo
ע"י omriqo
ביולוגיה אבולוציונית הוא תחום מחקר מורכב ורגיש כיוון שהוא נוגע באמונות הבסיסיות של האדם - הוא נוגע במקורנו ("בריאתנו", אם תרצו), בשאלות של מוסר (עליונותנו המוסרית, כביכול) והתפתחות – אבולוציה (דרכנו לאן?) וכל זאת מתוך עיסוק בבעלי החיים בלבד (לכאורה). לא בכדי תחום זה התכתב לא פעם עם תפיסות סוציולוגיות, אולי המפורסמת ביותר במקומותינו היא הדרוויניזם החברתי שהובילה לתורת הגזע.
החיבור של אורן הרמן אינו ספר מדע פופלרי – תמצאו בו מעט מידע על המדע עצמו - הוא שייך לעולם ההיסטוריה של המדע וככזה הוא עוסק בעיקר בחוקרים עצמם ובסביבת העבודה האישית-פוליטית-חברתית שלהם וכיצד זו השפיעה על הרעיונות שפיתחו וזנחו.
האלטרואיזם (זוּלָתָנוּת) בטבע היווה חידה גדולה לעולם המדעי והחברתי: העובדה שבעלי חיים משתפים פעולה אחד עם השני, חיים בקבוצות ופעמים רבות מקריבים עצמם אחד למען האחר/ים התנגשה בתפיסה של הברירה הטבעית ("survival of the fittest") והרעיון שלבע"ח יש "מוסר" או לחילופין שה"מוסר" של בני האדם הוא תוצאה של אבולוציה אקראית גרידא (ברירה טבעית) טלטל את המחשבה הפילוסופית והדתית ("מותר האדם מן הבהמה", נזר הבריאה וכו').
הרמן, כאמור, מספר את סיפורם של המדענים בתחום: ההשפעה ההדדית בין תפיסת העולם של אחד מגדולי האנרכיסטים (קרופוטקין) ומחקרו אודות בעלי החיים בערבות סיביר, הרעיונות על התפתחות המוסר אצל בעה"ח כחלק מההתקדמות הנוצרית לקראת הגאולה – אצל המדען האדוק, רעיון הקירבה המשפחתית (גנטית) אצל המדען שלא הצליח לשמור על משפחתו, תפיסות שנדדו מעולם פרויקט מנהטן והמלחמה הקרה לעולם הטבע ובחזרה וכיצד כל אדם/מדען מתמודד אחרת עם ההתאמה או אי-ההתאמה בין תפיסתו החברתית ומסקנותיו מהתצפיות בטבע.
חלקו השני של הספר עוסק לעומק בדמות שנתנה לספר את שמו – ג'ורג' פרייס, מדען חידתי, סוג של פורסט גאמפ שצץ בכל מיני נקודות מפתח בהיסטוריה ואז שב ונעלם ונשכח מהזיכרון. כימאי שהחל את דרכו בניתוח בדיקות שתן לגילוי סימני קרינה ובדרך-לא-דרך התגלגל לתחום אבולוציה גנטית והעניק לו כמה מהרעיונות המקוריים ביותר – כמו המשוואה המתמטית שמחשבת באילו תנאים כדאי להיות מוסרי (אלטרואיסט) ובאילו אגואיסט או הוכחה המבוססת על קרני האיילים שלא בהכרח כדאי להיות החזק או התוקפן. לצד אלה חי פרייס חיים אניגמטיים שסופם עגום.
שמו המקורי של הספר "the price of altruism" מתכתב יפה עם הרעיונות המועלים בו: מחיר האלטרואיזם – אותה משוואה המחשבת מתי האלטרואיזם כדאי, המחיר של להיות (אדם) אלטרואיסט – האופן בו ג'ורג' חי ומסיים את חייו, וגם ה"פרייס" של האלטרואיזם – הלוא הוא ג'ורג' פרייס.
מעניין ומעורר מחשבה.
* נקרא בשפת המקור
19 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של omriqo
» ביקורות נוספות על מחיר האלטרואיזם - ג'ורג' פרייס והחיפוש אחר מקורות טוב הלב
» ביקורות נוספות על מחיר האלטרואיזם - ג'ורג' פרייס והחיפוש אחר מקורות טוב הלב
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם
(לפני 12 שנים)
omriqo - אכן זה אחד מן הפרדוקסים האנושיים.
הרי כל מעשה אלטרואיסטי, אם נתחקה אחרי מקורותיו, נובע לכאורה או מ"ציווי" ישיר של הגנים או מסובלימציה מותנית חברתית. אבל, מהפרספקטיבה שלנו, קשה לנו לחיות בלי ה"אשליות" (?) של רצון חופשי ושל ערכים. זה מקרה קלאסי של הסתכלות מתוך המערכת (יש רצון חופשי, יש ערכים, הרשות נתונה) אל מול הסתכלות מחוץ למערכת (הכל צפוי, הכל תועלתני). אבל אנחנו (למזלנו, או אולי לא?) בתוך המערכת... מתנצל על התפלספות של ערב שבת. לא יחזור.
|
|
omriqo
(לפני 12 שנים)
עולם - אכן. :)
הרי למעשה אין אלטרואיזם אמיתי (כך אני מאמין). יש את מה שהמין האנושי מנסה לבנות בעיני רוחו, כדי לייחד את עצמו. בסופו של דבר הכל עניין של אינטרסים וסיכויים ומתואר יפה מאד (ובאופן מעורר פלצות) ע"י תורת המשחקים.
|
|
omriqo
(לפני 12 שנים)
תודה רץ
בתקופה מסוימת חשבו שאכן דרויניזם ואלטרואיזם בטבע נוגדים אחד את השני. עם הזמן התפתחה ההבנה שהברירה הטבעית נעשית לא רק ברמת הפרט או ה"תכונה" (האם לפרפר שחור יתרון על פרפר לבן) אלא גם ברמות גבוהות יותר (האם לעדר צבאים סיכוי טוב יותר לשרוד מאשר לצבי בודד) וברמות נמוכות יותר (למשל ברמת הגנים, כמו אותו גן אנוכי מפורסם של דוקינס). המשקל שניתן לכל "רמה" עשוי להשתנות עם אופי המין, תנאי הסביבה בו הוא חי, מספר האויבים וכו'.
|
|
עולם
(לפני 12 שנים)
"מתי האלטרואיזם כדאי" מבטא יפה את הפרדוקס של האלטרואיזם.
|
|
רץ
(לפני 12 שנים)
סקירה מעולה ומעוררת השראה - האם האלטוראיזים הוא האנטי תזה של הדרויניזים, הוא סוג של התפתחות אבולציונית שקשורה לכוחה של הקבוצה לעומת היחיד ?
|
|
נעמי
(לפני 12 שנים)
המחבר נתן לנו הרצאת אורח
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת