ביקורת ספרותית על אל ארץ הגומא מאת אהרן אפלפלד
ספר בסדר

---

הספר החדש של אפלפלד מעיד על עצמו שהוא "הזמנה למסע לנבכי הזהות היהודית המודרנית" מעבר לסיפור הרומנטי שלעצמו. אולם לא מצאתי בספר זהות יהודית אחרת מלבד זו של היהודי הגלותי: נרדף, מגורש, מבוהל, ארור ומשלים עם גורלו באומות האנטישמיות, ואם לא - הרי הוא תמים עד כלות, עד כדי הליכה בכיוון הלא נכון (תרתי משמע) זה שמוביל אל האבדון הידוע מראש. אין בספר כל התפתחות בסוגיית הזהות היהודית, וגם הקונפליקט של הנער, בן לאם יהודיה ואב נוצרי (קלישאה ששרדה כנראה מתקופת ההשכלה) מוצג באופן פשטני, בין שהיא אוטוביוגרפית ובין שלא. וכך, אנו מקבלים עלילה רומנטית חסרת עומק, המתפתחת באופן ליניארי ודי צפוי, כולל הקטעים שאמורים להיות תפניות דרמתיות, כולל הנופים ודמויות המשנה המתחלפות. הספר אמנם נעים וקל לקריאה, אבל אולי דווקא משום כך הוא לא הותיר אותי נפעם ומהורהר.

» ביקורות נוספות של נדב
» ביקורות נוספות על אל ארץ הגומא