הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 ביולי, 2009
ע"י נדב
ע"י נדב
גלעד כהנא מוכיח ששירת האימאז' חיה, בועטת ונכתבת בתלאביב. אסכולת האימאז' מייסודו של המשורר עזרא פאונד, נוסדה בארה"ב בסוף המאה ה-19 וראתה תחיה לקראת מחצית המאה ה-20. שירה זו מתאפיינת בהתמקדות המשורר בתיאור רשמיו ממראה או חוויה, תוך שימוש בשפה נקיה ומדוייקת, ללא ריבוי מטפורות, דימויים ואמצעים פואטיים קלאסיים.
כהנא משוטט בתלאביב, רואה דמויות, מקומות ומצבים, וכותב את רשמיו מהם באופן המעורר אצל הקורא חוויה רגשית, כאילו הוא עצמו היה שם וראה. בעיניי זוהי שירת אימאז' ישראלית ייחודית.
בעיצוב ראוותני משהו של חוברת או יומן ספיראלה עם דפים עבים, מדי כמה שירים מצורפות מפות קטנות של אזורים בתלאביב, להצביע על מקום ההשראה לשיר זה או אחר. מיותר או לא - עניין של טעם וריח.
כהנא, שהוא גם סולן להקת "ג'ירפות" מצטייר כיוצר ערני, חד חושים ואינטליגנטי.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
