סיפוריו של מורקמי, מבחינתי, הם כמו... כמו...מסע ברכבת הרים בפארק שעשועים! רכבת שמסלולה הוא סגור ואינו גלוי לעין, כך שאין ביכולתך לצפות את שעומד לקרות "לאחר הסיבוב". בסיפוריו אתה "סובל" ונהנה באותה עת בנסיעה, עד להנאה הסופית עם העצירה - ושחרור אנחת רווחה.
מעין "מזוכיזם סיפרותי" שאתה קורא, למרות שחלק ניכר מהמסופר לא נהיר, לא הגיוני, לא מובן, מטאפיסי, והרבה תערובת "פיסי/ דמיוני" הדרים בכפיפה אחת, כך שרבים הם המקרים שאתה, הקורא, לא תמיד מוצא את עצמך "על ציר הסיפור", כמו גם גיבור העלילה.
ויותר מפעם מצאתי את עצמי שואל: "רגע, כבר אין ספרים פשוטים וברורים יותר, מדוע אני חייב לקרוא את הספר הזה עד סופו?".
הציפור המכנית- המשמיעה את קריאתה מצמרת עץ האורן שבחצר השכן, מזכירה לי את שירו של אדגר אלן פו, "העורב", בתרגומה היפה של רות פלדי.
בשיר מתואר עורב חסר רחמים, המבקר בחדרו של איש בודד המתאבל על מות אהובתו. העורב המאיים שבשיר היא ציפור המבשרת רעות והיודעת לומר רק Nevermore, לכל מה שהיא נשאלת - דבר המרגיז את המתאבל.
במקום אחר, בציור של פול גוגן, שנקרא "Nevermore", מופיע העורב ברקע כמין רוח רפאים, ולידו הכיתוב Nevermore.
כזכור, חייהם של הסופר והצייר לא התנהלו על מי מנוחות...
יצהר ורדי - שכתב את "אחרית דבר" בסוף הספר, ובו הוא מסביר את מורקמי, התייחס לשלוש אפשרויות למשמעותה של הציפור. הראשונה - שאותה בחרתי לאמץ - שהציפור (עורב, להשקפתי האישית, הצנועה) מבשרת את החורבן. וכמו מובאתו: "כמעט כל אלו שנמצאו בטווח קריאתה של הציפור המכנית אבדו, חרבו".
ואני שואל: האם ברגע שתיעלם הציפור, או שנתרחק מקרבתה - ייעלמו כל הצרות שלנו?
כמובן, שכל אחד יכול לבחור לו משמעות אחרת לציפור, ולהרבה מאד פרטים שבספר, כמו בכל ספריו של מורקמי.
בספר, סיפורים רבים (מרובים מדי לטעמי), המרכיבים את העלילה, ובהחלט יכולתי לוותר על חלק מהסיפורים - כדי להתמקד בסיפור המרכזי.
נתתי דוגמה, ונקודת מבט אחת בלבד - אמנם די מרכזית, מה ציפור זו מסמלת, והעורב זו רק הצעה...
בשלב זה אעדיף לקצר את חוות דעתי - כי את מורקמי לא ניתן לנסות להבין, לדעתי, בפחות מ"כמות" של שני גלגולי מסכי מחשב...
אל תפסחו על "אחרית דבר" שבסוף הספר!
האם לפני קריאת הספר, או אחריה? זו העדפה אישית: האם אתם נמנים על המעדיפים לשמוע הרצאה ולאחריה לראות את הסרט, או להפך - קודם לראות את הסרט, ורק אח"כ לשמוע את ההרצאה...
אני נמנה עם הקבוצה הראשונה. קראתי את "אחרית דבר" לפני - ונהניתי.
לסיום, אם אתם בקטע של עולמות שמתקיימים במקביל, מטאפורות ואולי אפילו...תורת הקוונטים (שהרי חיים יכולים להתקיים בשני מקומות במקביל), ואינכם חוששים "לענות" את עצמכם בסיפורים ממש מטורפים, שלרבים מהם אין, ולא כלום, לנעשה בחיינו - לכו על מורקמי!!!
נהניתי.











