ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באוקטובר, 2024
ע"י נתוש
ע"י נתוש
עוד ספר של מאיה ערד שאהבתי, ויישאר אצלי בלב עוד הרבה!לא כמו הספרים של הרלן קובן למשל, ואו סופרים ישראלים שכותבים בסגנון שלו
הגיבורים\ות של מאיה ערד נשארים אצלי גם לאחר שאני סוגרת את הספר, וגם לאחר שסיימתי אותו. אני ממשיכה לחשוב עליהם, ולרחם עליהם ובעיקר לומר לעצמי כמה טוב בארץ, למרות ... למרות ולמרות... הסופרת המופלאה הזו משכילה לחשוף אותם במלוא תכונותיהם האנושיות, במלוא עליבותם, וגם קצת אבל ממש קצת תכונות טובות שלהם. אני ממליצה לקרוא את הספרים של מאיה ערד לכולם, אבל במיוחד לכל מי שחושב לעשות רילוקיישן, לכל גלות שהיא ובמיוחד ארה"ב -הארץ המובטחת, הארץ המוזהבת, ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות ובלה בלה בלה....הגיבורים\ות של מאיה ערד, הם חצויי זהות. הם ישראלים במלוא הוויתם, מקפידים לדבר ים הילדים בבית עברית, מקפידים לשמור על חגי ישראל גם אם חנוכה נחגג עם כריסטמס ופסח עם פסחא... הם לעולם לא ירגישו שזו הארץ שלהם, כל הווייתם נטועה בישראל, גם אם הם מעדיפים את סיר הבשר של ארה"ב, והם לא יחזרו לישראל לעולם. הזהות החצויה הזו גורמת לך לאהוב ולרחם עליהם בו זמנית, לגחך עליהם אך גם להזדהות עימם.
בספר הזה יש 3 סיפורים, כולם על ישראלים שהיגרו לארה"ב- המורה לעברית שהקימה חוג ללימודי עברית באוניברסיטה מקומית ואז מגיע לשם פרופסור ישראלי שהופך את כל ציפיותיה ממנו, ובעיקר כשהיא מגלה שהוא ממש אנטי ישראלי... אמא קשישה שמגיעה לבקר את בנה ונכדה היחידים ונוחתת תרתי משמע על בנה וכלתה לתקופה של 3 שבועות ארוכים ומייסרים..אמא ד"ר לביולוגיה בסטנפורד שמגלה שהבת המתבגרת שלה לא ממש פופולארית והיא מנסה לעזור לה בעניין החברתי...
תקראו!!!--
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתוש
(לפני 11 חודשים)
strnbrg59 ,
לא רק מתגעגעים. הם תורמים ,מעורבים גם פוליטית. חלק מילדיהם באים לעשות צבא שזה דבר שלא קורה אצל מהגרים אחרים.
|
|
strnbrg59
(לפני שנה)
יהודים רבים מהגרים לארה"ב
כבר 140 שנה אבל לישראלים יש משהו ייחודי: רק הם מתגעגעים לארץ המוצא.
|
|
מושמוש
(לפני שנה)
נתוש בסדר
ותודה רבה
|
|
ראובן
(לפני שנה)
נתוש-ייתכן.
העולמות כה שונים וזה ניכר בספריה. גם הנתק בין הדורות הישראליים ולא רק בשל המרחק. דור הסבים שיום ההולדת נחוג עם בייגלה וגזוז ונכדיהם-הפקה מושקעת לבני שנתיים שלא מבינים ממש את האירוע. |
|
נתוש
(לפני שנה)
מושמוש,
אז כנראה שנישאר חלוקות בדעתנו :)
|
|
נתוש
(לפני שנה)
ראובן,
כן כמובן, וזו הסיבה שזה מרגיש כל כך אמיתי...
|
|
מושמוש
(לפני שנה)
קראתי חלק. חלש.
|
|
ראובן
(לפני שנה)
נתוש-מאיה ערד עצמה מתגוררת שנים רבות בארה"ב
ומגיעה לביקורים בארץ. יש יתרונות וחסרונות לכל מקום. |
|
נתוש
(לפני שנה)
כרמלה,
בשמחה! כשאני אוהבת ספר, זה מורגש :)
|
|
נתוש
(לפני שנה)
ראובן,
חייתי בארץ זרה רק שנה, לא רילוקשיין אלא טיול שהתארך... ובכל זאת יכולה להבין את מה שהגיבורים שלה מרגישים.
|
|
נתוש
(לפני שנה)
שונרא החתול,
אכן, כל ספר שלה שקראתי, הוא עילוי!
|
|
כרמלה
(לפני שנה)
נתוש, תודה על הסקירה הטובה
המשקפת את רוח הספר.
גם אני אהבתי |
|
ראובן
(לפני שנה)
מתארת היטב את ההוייה המקומית בלב העולם הזר
|
|
שונרא החתול
(לפני שנה)
קראתי ואני תמיד שמחה לחזור לספרים של מאיה ערד. היא מושלמת.
הסיפור על הסבתא הקשישה שמבקרת את בנה ונכדה מאוד מדכא, והוא הרחבה של סיפור קצר שהופיע ב"אמן הסיפור הקצר" של מאיה. תיארת יפה את הדמויות החצויות שלה. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת