ביקורת ספרותית על הנערה המושלמת - מתח מאת ג'ילי מקמילן
ספר לא משהו

---

רב מכר של הניו יורק טיימס צועקת הכותרת בגב הכריכה, ואני פתיה שכמותי מתפתה...
 העלילה בקיצור-זואי בת ה14 נראית כמו פיה, או לפחות זה מה שאומרים לה,השיער שלה בלונדיני כמעט לבן, עיניה כחולות כים, והיא קטנה ושברירית למראה.
 יש לה כישרון אדיר לנגינה בפסנתר. אמא שלה מריה היפה שזואי ירשה ממנה את מראיה, 
 מגוננת על זואי ועל הסוד שבחייהן, בכל מחיר כמעט, ולמען הזדמנות שניה  והיא משלמת מחיר גבוה.
עד אמצע הספר, פיהקתי ודיי הכרחתי את עצמי לקרוא. 
לא מבינה את הסופרים האלו בחיי, באיזו סדנת כתיבה מלמדים את זה שהענין , או המתח צריך לקרות באמצע הספר... 
הייתי קרובה להניח את הספר מידיי, אבל עקשנות גרמה לי להמשיך ולקרוא.הספר כתוב בכמה קולות, סגנון שבראשונה נתקלתי בו ב" המאהב" של א.ב. יהושע והוא דווקא סגנון משאני אוהבת.
אם כי בספר הזה חייבת להבין למה נתנו קול לדמויות יחסית שוליות, ולא לאמא של זואי , או אפילו לאיש הרע שבסיפור( לא מגלה, אין ספויילרים!)כמו שיש למשל אצל בלאדאצ'י או ורדון...
זואי הדמות הראשית דווקא כן מקבלת קול,   היא אמנם בת עשרה, אבל ,  יש בה קצת חמלה והתייחסות לאחר, שזה לא כ"כ אופייני לגיל זה(טוב טוב, אצל רובם)
מריה- אמא של זואי היא האמא שכולנו מכירים מסיפורים על דוגמניות ואו זמרות שהאמהות שלהן דחפו אותן להצטיין ולהתפרסם כפיצוי על כך שזה לא קרה להן, אבל היא אמא מסורה ומגוננת על זואי בכל מחיר.
ניסו לתת לשאר הדמויות קצת תכונות ו"שומן",אבל פרט לטסה אחותה היחידה של מריה, ודודתה של זואי, זה לא ממש הצליח.
סך הכל , לא מבינה מי קנה את הספר בהמוניו כך שהיה לרב מכר, אני לא ממש ממליצה לקרוא ... אולי רק אם נתקעתם ממש בלי כלום לקרוא.

» ביקורות נוספות של נתוש
» ביקורות נוספות על הנערה המושלמת - מתח