ביקורת ספרותית על סיפורה של ליסי מאת סטיבן קינג
ספר לא משהו

---

אם מישהו היה אומר לי פעם שאתן לספר של סטיבן קינג רק 2 כוכבים, ושייקח לי כמעט 3 שבועות לסיים אותו,
הייתי מסתכלת עליו כמשוגע. אבל, איך אומר הפתגם הידוע ,"Never say never"
הרי את 'מתחת לכיפה השקופה' שהוא מעל 1000 עמ' קראתי ב4 ימים! אז כל שכן ספר שהוא בינוני בעוביו.

העלילה במשפט- שנתיים לאחר מותו אלמנתו של סופר ידוע, מתמודדת עם אחות עם בעיות נפשיות,
מנסה לעשות סדר בכתביו ומוצאת עצמה נכנסת לעולמו הפנימי ועם ה"שדים" שלו.

יש כאלו שאומרים שזה הספר הכי אוטוביוגרפי שסטיבן קינג כתב. אולי. מאחר ואיני סופרת
אז אינני יודעת על אלו שדים מדובר... אבל נראה לי שלכל אדם באשר הוא, יש את ה"חבילה" משלו.
בכל אופן הכרחתי את עצמי לקרוא כל יום בין 10-20 עמ' עד שסיימתי, וכל מה שהרגשתי אנחת רווחה שסיימתי את הספר.
לא הבנתי מה הרעיון המרכזי. לא הבנתי מה הסופר רוצה להביע, בקיצור הרגשתי שסטיבן קינג אמר לעצמו,
וואלה אני צריך להנפיק ספר חדש כל שנה, אז נקשקש כמה ביצים ונוסיף כל מיני חומרים וייצא כבר משהו, המעריצים שלי יקראו בכל מקרה...

בשתי מילים- אל תקראו.

» ביקורות נוספות של נתוש
» ביקורות נוספות על סיפורה של ליסי