ספר שנכנס לך ישר ללב כמו חץ אינדיאני מורעל, ומשאיר אותך לחשוב עליו גם כשאתה לא קורא!
אם הייתי במערכת החינוך, הייתי ממליצה להכניס אותו כספר קריאת חובה החל מגיל 14!
העלילה במשפט- ג'יימס פריי מכור כבד לכל סוגי הרעלים האפשריים מאלכוהול,
קראק ועד לדבק תעשייתי מוצא את עצמו
על סף מוות כשהגמילה היא האפשרות היחידה שלו להישאר בחיים.
מודה, בחיים לא התמכרתי למשהו... התחלתי לעשן כמו רבים וטובים בגיל העשרה
ולאחר 5 שנים כשהיה לי חבר שנגעל מסיגריות,
פשוט הפסקתי בבת אחת וזהו. עד כמה שאני אוהבת שוקולד ומתוקים,
לאחר 2 שורות שוקולד תמיד אפסיק.
ולמה הקטע האישי הזה?
כי היית יכול לחשוב שבתור מי שלא היתה מכורה לכלום, יהיה לי קשה להזדהות עם ג'יימס.
נהפוך הוא. אהבתי אותו ואת הכנות האישית שלו,
נגעלתי ביחד איתו כשתיאר את פרטי הקיא שלו, ואת כל מה שהסם עשה לגופו.
הבנתי את השנאה העצמית שלו, ובעיקר יסלח לי אלוהים
את הסלידה שלו מהתוכניות הגמילה למיניהן, הדת AA ו12 הצעדים.
לא קל לאהוב ולהזדהות עם ג'יימס במיוחד כשהוא מספר את מעשיו הרעים והם רבים!
אבל הפגיעות שלו,
הכנות שלו ובעיקר היצר להרס עצמי הם אלו שגורמים לך לרחם עליו ואף לאהוב אותו.
אתה מחבב גם את שאר הדמויות בספר, אלו שבחיים לא היית יורק לכיוונם אם היית פוגש בחיים-
אישה צעירה שנמסרה לזנות על ידי אמא הנרקומנית ואז הפכה למכורה בעצמה,
איש מאפייה קטלני שפורש חסותו על ג'יימס, שופט אלכוהוליסט ששכרותו ביישה את משפחתו, ועוד...
ספר שיישאר אצלכם עוד הרבה זמן לאחר שתסיימו, מומלץ ביותר!


















