ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 בפברואר, 2022
ע"י Misskipod
ע"י Misskipod
משהו טרחני בסגנון 'ישראל בואכה פולניה', מקדם את הקוראים, בין עמודיו הראשונים של 'המורה לעברית' מבית היוצר של מאיה ערד.
זה מתחיל כשתיאור חייה של מורה לעברית (ישראלית לשעבר, שמתנהלת כבר שנים בארצות הברית של אמריקה), נפרש ומשאיר עקבות של 'כאן זה לא כמו בארץ'.
"למה היא כותבת את זה? הרי היא בכלל רוצה לשמר זיכרונות מוקדמים. לא לכתוב על ההווה. וממילא היא לא יודעת איך להמשיך. ארבעים וחמש שנה מחוץ לישראל, ואין לה שפה".
באמת למה ככה?
מתוך טקסט בכייני על מר גורלם של ישראלים שמצאו עצמם בגלות אמריקאית, נקבל כאן מנות גדושות של געגוע, מפיהן של דמויות שנמצאות שם והיו רוצות להיות כאן.
קצת כמו מוסר השכל סטייל 'רחוב סומסום' של שנות השמונים העליזות, כשכרובי נמצא 'כאן' אבל צועק שהיה רוצה להיות 'שם'.
הכל במטרה להבהיר את מושגי מרחב הזמן, המקום, היחסים ביניהם והיחסיות בכלל. הבנו.
אצל ערד, ירוצו אותם מושגים כחוט השני בספר הכולל שלושה סיפורים שמהותם המשותפת היא 'לא כל הנוצץ זהב', 'ארצות הברית - לא מה שחשבתם' ו'שלא תחשבו שלא מתגעגעים כאן לג'חנון ישראלי בבוקר שבת' ואולי גם למריבות בתור בסופר.
אין כאן באמת סיפור (ובוודאי שלא ברבים), אלא יותר הדהוד של מן משהו ישראלי, פרובנציאלי, מתגעגע עד נמוך נורא.
כי יהדות גולי ישראל אל ארץ ה'פסים וכוכבים', מתגלה ב׳המורה לעברית׳ כמפלצת בכיינית ומתנחמדת, שמבכה את הגעגוע כאילו הכריח אותה מישהו להגר אל מחוץ לגבולות ארץ הקודש המהוללים (נשבעת שלא אני).
ואם זה לא היה ברור...
אני מודה, ההתבכיינות המטאפורית (ולפעמים גם לא), לא עשתה עמי חסד.
כך נישארנו עם המסקנה המתבקשת שארצות הברית היא לא ישראל וישראל היא לא ארה"ב להתפאר.
המסקנה אגב, מדוייקת. בעבר, ניסיתי את שני המקומות (את חלקם עדיין מנסה).
ספר שבעברו עשה גלים ומבחינתי התגלה כסתם, שיהיה...
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
האם הספר הוא רק בכיינות, או ביטוי להכרעה אמיתית, היוצרת קונפליקט ומבטאת בכך את מהות הישראליות ?
|
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אני חשבתי שהוא ספר טוב,
ואינו "סתם" כפי שהגדרת אותו.
יש חוט מקשר בין שלושת הסיפורים והוא דחייה ופער הדורות. בסיפור הראשון הציונות הותיקה נדחית ע"י אנטי-ציונות צעירה. זהו תהליך שמתרחש בחלקים מסוימים של החברה הישראלית בארץ ובעולם, ומשקף גם את מה שקורה בנושא באוניברסיטאות בארה"ב, בלי קשר לישראלים דווקא. הרחבתי על כך ועל יתר הסיפורים בסקירה שכתבתי ואת מוזמנת לקרוא. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אני חושבת שאיפיינת היטב את הסופרת (...פינת פולניה...)
למרות שקראתי כמה מספריה, עד כה לא יודעת בברור מה דעתי עליה. יש בכתיבתה משהו שמפריע לי ועד עכשיו לא הבנתי מה זה. ובכן, הטון המתלונן באופן קבוע, לא חשוב מה הסיפור העומד בבסיסו, אותו חשפת בביקורת הזו, הוא האשם. תודה על ההבהרה. |
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לגבי הסיפור "המורה לעברית", כאילו לא קראנו
אותו ספר. אני כן מצאתי עלילה ועוד איך. ואילו הבכיינות והגעגועים לישראל שאת מזכירה: אלה ממש לא בולטים. הגיבורה די מרוצה באמריקה, מטרידה אותה מגמה שלילית בקריירה. העניין של געגועים בולט בסיפור "ביקור", אבל גם שם לא הייתי קורא לזה בכיינות, מה עוד שהגעגעים שם הם געגועים לבני משפחה ולא לארץ.
משותף לשלושת הסיפורים עגמת נפש די חריפה. לא טוב להם לגיבורים של מאיה ערד. אבל הבעייה איננה געגועים לארץ בשום מקרה. מקסימום, אפשר לומר שהבעייה המרכזית בשניים מהסיפורים לא הייתה קיימת אילו הגיבורים היו חוזרים לארץ: המורה שהקריירה שלה יורדת לטמיון מחוסר ביקוש ללימוד עברית, והסבתא שצריכה לטוס 13000 קילומטר לזכות לביקור קצר אצל נכדתה. מורי בשופרסל בו אני רגיל לקנות, מתווכחים על המתנה ארוכה בתורים, ובמיוחד על אנשים שמגיעים לתור האקספרס כשיותר מעשרה פריטים בעגלתם. |
|
|
עלמה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
סקירה קטלנית ומשעשעת :)
ממה שקראתי משלה (ומודה, לא מדובר בהרבה)- גם מהספרים שאהבתי וגם מאלו שלא, הרגשתי שכסופרת יש לה נטייה כללית לטרחנות. |
|
|
מושמוש
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אבל
העלמה מקזאן ספר ממש טוב גם אם הייתי מוריד הרבה עמ' ( עריכה).
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מיז קיפוד, ביקורת משעשעת וסרקסטית עד מאוד.
אני מקווה שהסופרת לא מסתובבת כאן כרגע ;)
|
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את הספר.יש בו ביקורת על החברות השונות,
הוא משקף מציאות. ארצות הברית ממש לא מושלמת. נושא הגעגועים למולדת גם בארץ שלכאורה יש בה הכל. מתחבר באופן כללי לכתיבתה של מאיה ערד. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מורי, מריבות בסופרמרקט הן עניין גיאוגרפי :) נסה להתארח בסופרמרקטים/דואר/קופ"ח
אצלנו. יהיה שמייח !
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לא זוכר אי פעם ריב בתור בסופר, מכסימום שיחונת ערנית.
מה לעשות והפרוביציאליות חוגגת?
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
