ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 24 באפריל, 2023
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
המספר הוא במאי הולנדי מזדקן (ששינה את שמו ל"סטנלי" האמריקאי, חסר האופי, הרוצה-להיות-קובריקי) שעשה כמה דברים בחיים אבל לא באמת, כלומר לא בסקייל אמריקאי אלא רק הולנדי פרובינציאלי, שמצד אחד ויתר על החיים ועל ה-FOMO שהם מציעים - לכל מי שעדיין צעיר, בכל אופן - ומצד שני בוערים בו עדיין רמצים של להט ורצון להשאיר חותם ולא להירקב לאטו כאחד האדם. בביתו של סופר (מזדקן), אחד מגיבורי סרט דוקומנטרי-ביוגרפי שהוא מביים, הוא פוגש את בתו בת השש עשרה של הסופר, סופיה, ונופל בקסמיה. כמתוך רפלקס של חיה גוועת הוא מציע לה להשתתף בסרטו הבא - זה שעדיין לא נולד עדיין באותו עת - והיא מסכימה. בגילו המופלג, בבדידותו וברצונו "לגלות" עוד כוכבת אחת, מתעוררים בו רגשות כלפי סופיה שחלקם אפלטונים ואבהיים - לפחות זה מה שהוא מספר לעצמו - וחלקם טהורים פחות - ואת זה הקורא מנחש די בקלות בעצמו. הם יוצאים לצילומים חובקי עולם, עריכות, שינויים, לחצי הפקה וליהוק, אבל בעצם מה שקורה הוא שהם מספקים להרמן קוך הסופר אפשרות לפרוש שוב בתוך ספר בדיוני את משנתו המיזנטרופית, העוקצנית, הצינית על תחלואי החברה המערבית בכלל וההולנדית בפרט, על הזדקנות, על שאיפות כמוסות ועל החיים וכל קסמם הרע.
הייתי רוצה לכתוב שזה מצליח, שהספר כבש אותי כיתר ספריו של קוך, אבל לראשונה אצלו, משהו הרגיש לי כאן עבש וממוחזר, כמו ספר אחר של קוך שכבר קראתי ושכחתי. more of the same, גם לחובבי הרמן קוך.
השתעממתי, ורק רציתי שהספר ייגמר. למזלי, הוא קצר למדי, אז זה לא לקח יותר מדי זמן.
****
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה פאלפ פיקשן. מבדיקה שעשיתי נראה במפתיע שגם אני לא מאוד התלהבתי מ"ארוחת הערב".
הושפע או לא מוולבק, הכתיבה של קוך בדרך כלל יעילה ומהנה, וגם כאן זה ככה. נראה שפשוט, וואלה, לא התלבש הפעם
אהוד, תודה :-) הלוואי שאיהנה מיותר ספרים, אבל אל תיקח קשה אם לא. זה טעם אישי ותו לא. דעתי לא נחשבת יותר מזו של טכנאי המטוסים הממוצע |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אלון, זה ממש לא נכון.
אלון דה אלפרט אני מכיר רק אחד ואתה לא מישהו לא חשוב.
נהפוכו אני נהנה לעקוב אחריך והדעות שלך דיי חשובות לי. כולי תקווה כי ירבו כמה שיותר ספרים שתהנה מקריאתם. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
קראתי לפני כחודש את 'ארוחת הערב'.
לא מבין ממה ההתלהבות הגדולה. כלומר , הוא לא רע והכל, ניכר ששאב השראה מוולבק, עבורי זה היה ספר טיסה תרתי משמע. אולי אנסה עוד משהו משלו, אבל זה ממש ממש לא דחוף לי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
יש דעות שונות. למה להצטער על דעה אחת של מישהו לא חשוב?
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אלון, אני מודה שמצער אותי שלא אהבת
את הספר. אני לא רק שנהנתי לקרוא אותו אלא
בעקבותיו רכשתי את כל הספרים של הרמן קוך וקראתי את כולם. נכון שלא כל הספרים ברמה אחת (לדעתי גם לא הגיוני שיהיו) אבל בכל זאת נהנתי מכל אחד מהם. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אהבתי יותר ממך ולא השתעממתי
אבל אני חושבת שאני מבינה על מה אתה מדבר. |
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
בינגו קלעת.
גם משמעם וכל הזמן חיכיתי שיגמר הסיוט. זה לא ברמה של שניים מהספרים האחרים שלו שקראתי.
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
לא מתעקש, אלון. לכל אחד ראייה משלו.
דעתך לגיטימית לחלוטין. לא פחות מהסיפור עצמו הכתיבה דיברה אלי מאד. הכתיבה קובעת המון אצלי והלזניה הזו ממש טעימה לי.. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
גם אתה לא מסכים? עם מה?
מדהים. הבנאדם אומר שהלזניה לא טעימה לו, ואתם מתעקשים שהיא דווקא מצויינת
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
סקירה מעניינת שאינני מסכים איתה
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אלון דה אלפרט
סקירה מאלפת. תודה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
על מה יש להסכים שלא להסכים, מורי? אתה חווית משהו אחד, אני משהו אחר. לגיטימי
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
לא מסכים, אושר. גם אם יש מקום להשוואה, כי שניהם אירופאים עם מידה של ביקורת על החברה המערבית,
אלומת הפנס של קוך הרבה יותר ממוקדת, והוא עוסק בערכי משפחה, בכסף, ובכוח, בעוד וולבק מדבר על משהו הרבה יותר רחב, פוליטית וחברתית.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
נסכים שלא להסכים.
|
|
|
אושר
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
לא אהבתי. הרמן קוך הוא גרסת הali express של וולבק.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
