ביקורת ספרותית על סרט עם סופיה מאת הרמן קוך
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 במאי, 2023
ע"י אירית פריד


מה שנראה כמו סיפור לוליטה של עידן מי-טו, מתגלה כמשהו אחר..." כך הדהדה הכותרת בעיתון "הארץ" שמשכה את תשומת ליבי לגבי הספר–"סרט עם סופיה" של הרמן קוך.

מיד אחר כך נכנסתי ל"סימניה" והבנתי שמורי "נכבש" גם הוא מאותה הגברת הצעירה בת ה-17 סופיה, שלא מובן בכלל מה היא מספקת ובמה היא מיוחדת מלבד גילה ... הוא העניק לכותר הזה 5 כוכבים זוהרים ואין לי מושג ירוק מה גרם לנדיבות הזו... ואילו אלון דה אלפרט לעומתו, הסתמן כקורא די משועמם וגם את 3 הכוכבים שלו סיפק אולי כדי לא להעליב את קוך... זה מה שהייתי גם אני מעניקה לספר הזה.

אז ככה למי שלא מכיר, קוך הוא לא רק סופר הוא גם שחקן, עיתונאי, וכותב מערכונים הולנדי בן 69, שבאופן קבוע ובהנאה רבה משתלח בתקינות הפוליטית-בורגנית-האירופית והוא לא מתבייש לומר באחד מהראיונות אתו ש"הרוע משתלט עליו ולא רק מסקרן אותו לכן הוא בודק בספרים שלו את הגבולות ואת הסוגים. לטענתו "הדמויות הופכות למעניינות יותר כשיש להן מחשבות אפלות והוא מצהיר שלו עצמו יש מחשבות שטוב מאוד שאף אחד לא יודע עליהן.. " כשאתה נלחם ברוע אתה עלול להפוך רע בעצמך"... והוא כנראה יודע על מה הוא מדבר... נראה שהפעם אולי גם מפאת גילו המתקדם הוא מנסה לסגור כאן חשבון עם כל העולם ואשתו .

קראתי את הרומן שפרסם אותו ב-2009, "ארוחת ערב" ואת "בית קיץ עם בריכה" שהיו טובים, וזה הנוכחי, ליווה אותי בשבועיים האחרונים בעיקר בערבים. בעלי צפה בחדשות ואני אירחתי לו חברה בסלון הביתי וקראתי בספר. שנינו יצאנו נשכרים. הוא לא הרגיש לבדו מול הרוע והאלימות והטלטלות שנשפכו מהמרקע, ואני לא הייתי מאוימת מול המערכה שלי עם הרמן, כי הכתיבה והנושאים של הסופר הזה בעבר היו מן הסוג שעוכר שלווה... אבל לא הפעם. הפעם הכותר הזה הוא על בימאי סרטים מבוגר, בעשור השמיני לחייו, שמנסה לקחת חסות על נערה בת 17- סופיה שמה, ולצרף אותה לסרט שלו, בעצם ליצור סרט עליה, ואולי להחזיר לעצמו עטרה ליושנה רגע לפני שהוא מחזיר את המפתחות...ועכשיו תחשבו באופן עצמאי או שתתנו דרור לכל מה שעובר לכם בראש... ההורים שלה מודאגים – ואיך לא ? ואגב במקרה או שלא הוא גם החבר שלהם. אז לא ! . תעשו עכשיו ריסט, אבל לא לגמרי... ותשאירו קצת ...

הספר אגב עתיד להפוך לסרט בשנה הקרובה- רשמו לפניכם כל אוהביו, ואולי המדיה הזו תציל את כבודו האבוד של הספר. מי יודע ...

ולמרות זאת אני תמיד מוצאת את עצמי מסוגלת להזדהות עם כל אחד ואחת מהדמויות וכנראה שזה משום שהכותב מיודענו קוך יודע להגיש לנו את הבשרים שהוא צולה עשויים כראוי, איך נקרא לזה ? WELL DAN !! אז נכון שזה לא גורמה אבל יכולתי לנגוס ממנו כמה ביסים ראויים שלא הצליחו לזכות אותו ביותר משלושה כוכבים שהייתי מעניקה לו .

31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק. (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
הביקורות שלך, גם אם אני לא מסכימה איתן, הן יצירות אמנות קטנות בפני עצמן:-)
אירית פריד (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
ותודה מאוד רבה לכם המגיבים . כרגיל שמחתם אותי .
אנקה (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
סקירה מעניינת וקולעת בול גם לדעתי על הספר. המרקחת של הספר "... עם סופיה" פחות ערבה ומשובחת משני הספרים הראשונים שלו שתורגמו לעברית.
אירית פריד (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אושר, את מישל וולבק אינני סובלת, זו אמירה שאני מנופפת בה מבלי לקרוא אף לא אחד מהספרים שלו. הוא פשוט לא מוצא חן בעיניי כ"טיפוס". וגם לא התכנים שלו. אפשר לומר שאני מוצאת אותו וולגרי. ולא אומר מעבר לזה.
אושר (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
הגעתי עד עמוד 80, זה פרודיה על נעורים והזדקנות ובאופן כללי פרודיה. אירית, ממליץ לך על לחסל של מישל וולבק, הסופר הכי רלוונטי כיום בעולם, לעניות דעתי.
חובב ספרות (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
WELL DONE !
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אלפרט וזה
אירית פריד (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
דן, המשפט " זה לא בדיוק סיפור לוליטה.." יש בו רק את המרכיבים.
אירית פריד (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
דן, המשפט " זה לא בדיוק סיפור לוליטה.." יש בו רק את המרכיבים.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אירית הסקירה שלך מעניינת מאד. מה שלא הבנתי מהסקירה היפה שלך האן המשפט שציטטת מעיתון הארץ אכן קולע או מפספס.
עמיחי (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
תודה, אירית.
בעיניי "ארוחת הערב" היה הברקה (גם אם קו עלילתי מסוים היה מוגזם ולכן גרע מעט מהספר), ואילו "בית קיץ עם בריכה" היה סתמי ועמום.
מורי (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כשקוך יורה הוא גם פוגע ומיד דם פורץ בחדווה. לכן חמישה כוכבים מוצדקים.
זאבי קציר (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
סקירה יפה, תודה לך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ