ביקורת ספרותית על רוזנפלד מאת מאיה קסלר
בזבוז של זמן

---

אני הולכת לקטוע את רצף הביקורות המהללות. בעיניי הספר הזה הוא בינוני ומטה. הוא כתוב בסדר, אבל אין בו עלילה של ממש, וזה מה שבדרך כלל אני מחפשת בספר. יש בו ארבע-מאות פלוס עמודים שחלק גדול מהם היה אפשר להוריד בעריכה כי הם לא מחדשים, לא מקדמים את העלילה אלא פשוט נמצאים שם, סתם.
נועה, גיבורת הספר והמספרת, אישה במחצית השנייה של שנות השלושים לחייה, די מעצבנת. היא ילדותית, אנוכית ובעיקר אובססיבית לטדי רוזנפלד: גבר שמבוגר ממנה בעשרים שנה לפחות, שהיא פוגשת בחתונה של חברה שלה. מסתבר שהוא מנהל חברה מצליחה והיא מחליטה להתחיל לעבוד אצלו. ולמרות המתח המיני הברור- הוא מסכים.
אז כן, יש המון תיאורי סקס, אבל אין הרבה מעבר. נועה אובססיבית, טדי מפוצץ בכסף. המשפחה של נועה לא ממש יודעת איך לתקשר אחד עם השני, אצל טדי הכל אפוף מסתורין. הדמויות הן חד ממדיות יחסית: לא מראים צדדים נוספים שלהן.
לקראת הסוף הגיעה איזושהי נקודת מפנה והרגשתי שהסופרת מנסה מהר מהר לדחוף איזשהו תהליך התבגרות של המספרת, מהר מהר לפני שהספר ייגמר. ונקודת המפנה עצמה, אגב, גם נשארה די לוטה בערפל.
בקיצור, תיאורים אירוטיים זה נחמד, אבל באמת שאני רוצה לקרוא ספר שיש בו עלילה, הבנייה של הדמויות ולא מריחה אינסופית של אותו הדבר כאשר רק בסוף פתאום מתרחש תהליך כלשהו.
לא יודעת למה ציפיתי, אבל התאכזבתי.

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על רוזנפלד