ביקורת ספרותית על רילוקיישן מאת איילת גונדר-גושן
ספר טוב

---

זה הספר השני של איילת גונדר-גושן שאני קורא, אחרי ספר הביכורים הנפלא שלה "לילה אחד, מרקוביץ".

הפעם מסופר על משפחת שוסטר, משפחה ישראלית שביצעה רילוקיישן לארה"ב בשל עבודתו של אב המשפחה כבכיר בחברה טכנולוגית סודית שקשורה למוצרים ביטחוניים. הסיפור מסופר בגוף ראשון, מבעד לעיניה של לילך אשתו של מיכאל, יוצא סיירת מטכ"ל, ובנה אדם בן ה- 16.

עלילת הספר נסובה על מותו של ג'מאל בעיצומה של מסיבת כיתה. ג'מאל, היה נער שחור שלמד בביה"ס של אדם וחבר בתנועת "אומת האיסלאם", או לכל הפחות מושפע ממשנתה.
אדם מוצא עצמו מהר מאד כמי שנחשד באספקת סמים שגרמו למותו של ג'מאל, לפחות ע"י הסביבה הקרובה ותלמידי ביה"ס, כיוון שידוע היה לכולם שהוא חווה התעללות מידיו של ג'מאל, הוא אף נשמע אומר שהוא רוצה להרוג את ג'מאל ולכן לכאורה היה לו מניע לרצוח אותו.

החשד לרצח מתניע סדרת פעולות תגובה, בעיקר כלפי אדם ומשפחתו, שכוללת בין השאר עליה במתחים הבין גזעיים, אנטישמיות ואלימות בוטה.

לחייו של אדם, משפחתו ושאר התלמידים היהודים בביה"ס, נכנס אדם בשם אורי זיו, יוצא הסיירת בעצמו, אשר מעביר להם חוג בהגנה עצמית. אותו אורי יתגלה בהמשך כדמות די מרכזית בסיפור.

אני אוהב את כתיבתה של גונדר-גושן, שיודעת לספר סיפור מרתק מתחילתו עד סופו. הספר מעלה שאלות כמו עד כמה אתה מכיר את האנשים שאמורים להיות הקרובים לך ביותר? אהבתי את התיאורים שלה על היחסים המורכבים בתוך המשפחה ומחוצה לה על רקע כל מה שקרה, את ההתמודדות של המשפחה, בתוך הקהילה הישראלית ומחוצה לה, ואני ממליץ בחום על הספר הזה.

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על רילוקיישן