ביקורת ספרותית על אין מה לפחד מאת ג'וליאן בארנס
ספר בסדר

---

ג'ולאין בארנס הוא אחד הסופרים החביבים עלי אפילו שזה הספר הפחות טוב שלו שקראתי עד עכשיו.
'אין מה לפחד' עוסק בשלל היבטים על המוות - הפחד ממנו, ההתמודדות איתו, הציפייה לו, מה קורה אחריו ועוד - ולעתים גולש לעניינים של דת, אמונה, אלוהים וזיכרון.
זה אינו ספר פילוסופיה. הוא מורכב משיחות עם אנשים שונים, זיכרונות והרהורים הכתובים בשפה קלילה וזורמת על אף הנושא המורכב. סופרים, פילוסופים, אנשי דת, חוקרים, חברים ובני משפחתו של הסופר מצוטטים בספר ובארנס מציג את תפיסותיהם על המוות.
בארנס יודע לכתוב, יש לו את הסגנון שלו, הוא שנון ומלא חוש הומור. אי אפשר להגיד שלא השקיע במחקר לקראת כתיבת הספר - המקורות שלו מגוונים וניתן למצוא בו אנקדוטות מעניינות על מיתות של אנשי רוח מפורסמים כגון משפטיהם האחרונים שאמרו לפני שנפטרו. כמו כן, גם ב'אין מה לפחד' באה לידי ביטוי אהבתו של הסופר לתרבות הצרפתית.
למרות זאת, בארנס הרבה פעמים הולך לאיבוד ורמת העניין בספר עולה ויורדת בצורה חדה לכל אורכו. יש בו קטעים טובים, אפילו טובים מאוד אך יש גם לא מעט בינוניים עד משעממים.
סה"כ ספר סביר שאפשר גם לוותר עליו.

» ביקורות נוספות של Ranran
» ביקורות נוספות על אין מה לפחד