בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 במרץ, 2022
ע"י Rasta
ע"י Rasta
בעודי מסדר את מדפי הספרים בחנות נתקלתי ברומן האבוד, לכאורה, של שניים מגדולי הסופרים האמריקאים, לכאורה, במאה העשרים. כדאי לציין שאת בורוז אני אוהב. את ג'ק קרואק לעומת זאת, לא קראתי, ותהיו בטוחים שאחרי קריאת ה"רומן האבוד" הזה אני גם לא אמהר לקרוא. שתי סיבות מאחורי רכישת הספר, הראשונה השם שלו, שם משעשע שמצליח לסקרן ולעורר עניין, ללא ספק. הסיבה השניה לרכישת הספר היא כמובן שמות המחברים. בעצם, יש עוד שתי סיבות נוספות; השלישית קשורה גם היא לשם. באמת הסתקרנתי וקיוויתי שמסתתר איזה רעיון מאחורי השם המסתורי, ולרגע חשבתי על לואיס קרול, אבל מהר מאד הבנתי שמעבר למשפט המשעשע, ולתמונה שעלתה לי בראש, שום דבר מעניין, ואם לרגע חשבתם שאחד מהכותבים אחראים להברקה שהיא שם הספר, אז לא. טעות בידכם. מדובר במשפט שכנראה שמעו ברדיו כשהודיעו על שרפה בגן חיות או בקרקס, והיפופוטמים מסכנים באמת התבשלו בתוך הבריכות שלהם. זו אפילו לא מטאפורה, או משחק מילים. הסיבה הרביעית היא כמובן, הנחת העובד שלי. ואולי גם הכתוב מאחור, מישהו באמת עשה עבודה טובה עם התקציר. המישהו הזה הצליח למכור לי סיפור לגמרי אחר, שאותו קיוותי לקרוא, מהסיפור שמסתתר בין שתי הכריכות.
את הספר כתבו בורוז וקרואק, הפרקים נכתבו לסירוגין.
במרכז העלילה סיפורם של קבוצת חברים, "חבורה בוהמיינית פרועה". פרועה? אפשר לומר. בוהמיינית, לא. אנשי רוח? בתחת שלי. קבוצה של בטלנים? בהחלט. גם אני חובב אלכוהול ואוהב לשתות ולעשות סמים אבל לא תשמעו אותי יוצא בהצהרות ומדביק לעצמי כינויים מפוצצים שכאלה. להפליץ פה ושם איזה הגיג פילוסופי/אמנותי לא הופך אחד לבוהמי, ולא משנה כמה לא שגרתית השגרה שלו. והשגרה שלהם בהחלט שגרתית ואפילו די מונוטונית ומשעממת וריקה מיצירה. הם מתעוררים, שותים, יוצאים לבר, הולכים לפארק, מתבטלים בדירה, מפטפטים על שום דבר מעניין, מעשנים סיגריות, אוכלים במסעדות, שאכטה ירוקה מידי פעם, מזריקים פה ושם, מטפסים על בניין, חולמים לצאת לים ולהפליג לפריז, מתמזמזים, מזדיינים, הולכים לישון, מתעוררים לבוקר חדש והכל חוזר חלילה. בין לבין אמורה להיות איזו "פרשיית אוהבים" שלא מתממשת בין פיליפ צעיר בן 17, ואלן גבר בן ארבעים. ובסוף יש גם רצח, מסתבר. רק שלא הגעתי לסוף. ניסיתי, באמת שניסיתי אבל השעמום גבר, ובאיזשהו שלב התחלתי לדמיין היפופוטמים מתבשלים בבריכות שלהם, הם היו ורודים ומאושרים.
רבים אחרים עשו את מה שהשניים האלה ניסו לעשות, והרבה יותר טוב, ביניהם; אוסקר ווילד, המינגוויי, פיצג'רלד.
קטע אחד טוב מצאתי ברומן, אחד בלבד, הסצנה בה הגיבור מזריק לעצמו מורפיום. בורוז כתב.
רומן אבוד? כך נכתב. היה צריך להישאר אבוד. לא אתפלא אם השניים החביאו אותו בעליית גג וקיוו שלעולם לא יפורסם. אולי היו צריכים להקשיב למאיר שלו כשאמר שכתבים, כמו זה, צריכים להשמיד במיידית. מי זה היה ההוא שאמר על קרואק שהוא ״אדם שחבר השאיל לו מכונת כתיבה״? הוא צדק.
הכתיבה פשוטה, טריוויאלית מאד, רזה בתיאורים ומשעממת להפליא, אין סיפור ואין תוכן. "רומן מסעיר" כתוב מאחורה, הבן אדם שכתב את התקציר - גאון, צריך לכבות עליו סיגריה ולדחוף אותו מצוק, אבל הוא גאון. ברור לי שיש כאלה שינסו להצדיק את הקשקשת הזאת, כי בכל זאת מדובר בצמד כותבים שהשתייכו לדור הביט, האחד כתב את "בדרכים" האחר כתב את "ג'אנקי" ו"ארוחה עירומה", ומה אפשר לעשות? כאלה אנחנו בני האדם, מנסים בכוח למצוא, לדוג, את מה שאין. תרימו תחכה, אין דגים במים. קראתי סקירה של איזה טמבל אחד, באתר YNET, וזה המשפט שהוא כתב; "זה ספר, שמבחינה פואטית, מנשבת בו דווקא איזו רוח "המינגוויית". קשה להימנע מהתחושה שמשהו שם מזכיר באווירה, במרקם, באופן ההסתכלות ובהווי החברתי המיוחד של הנפשות הפועלות את "וזרח השמש". אני יצאתי בחיפושים אחרי הבן אדם הזה, וכשאמצא אותו אני אעיף לו אגרוף בשמו של ארנסט.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ראובן, הספר הזה הוא אינו
נכס צאן ברזל, הבחירה לתרגם אותו היא ככל הנראה בגלל
ששאר היצירות של בורוז וקרואק במילא תורגמו לעברית אבל זה לא אומר שהספר הזה הוא מפסגת הכתיבה שלהם, ממש לא. נהפוכו לדעתי ממש מדכא כמה שהספר משעמם והתרגום שלו מיותר. ראסטה, לדעתי אין שום הייפ. נכון שאת דור הביט תמיד יהיו מי שיגלו מחדש אבל ההייפ היה בשנות ה-90' לקראת סוף חייהם ואחרי שהם הלכו לעולמם. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לא ברור, ראובן, לא ברור בכלל. כנראה זה ההייפ סביב דור הביט ושבירת המוסכמות שלהם וכל מה שהיה מוכר ומקובל בעולם הספרות עד אותה תקופה.
|
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
קטלת יפה, ראסטה.
נשמע כמו אחד הספרים שהפכו למעין נכס צאן ברזל בלי שום סיבה. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
גדול, אנקה, גדול ביותר, אחד הגדולים!
|
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אנקה
חשבתי שברור שלא אלייך הכוונה ?
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לגלית, אני לא כל כך מסכימה שהמינגווי היה כל כך "גדול" בכתיבה, למרות שלפני כמה וכמה שנים
חשבתי כך.
ושוב זאת דעתי האישית והסובייקטיבית לגמרי. ישנם כאלו שסוגדים לו. את הדיעה מותר לשנות. בחיים לא פסקתי לאף אחד מה לקרוא או לא לקרוא. אני מודעת לגמרי לטעמים שונים בקריאה. הסליחה אתך אם לא הבנתי אותך נכון. שעת לילה מאוחרת ואני שבעה אחרי שיטוט אינטנסיבי בין ספרים וספריות :) |
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מורי,
לא יודעת אם תינוקי אבל אני מוכנה להודות שמאד יכול להיות שהסלידה שלי מקורה בקריאת כפייה בתיכון.
|
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אנקה.
יש הבדל בין להחליט שאת לא הבנת ,מה שאומר שאת מקבלת את הנחת הבסיס על גדולתו של האיש ולוקחת את האשמה והאחריות על עצמך לבין לקרוא ולהחליט שלא מוצא חן בענייך שאת לא רואה עומק או רבדים או לא משנה מה.
נפסד בעיני הנוהג הזה של אנשים מסויימים לפסוק חד משמעית מה טוב, מה נכון ומה ראוי. מאד יכול להיות שעיני טחו מלראות את גדולתו - עדיין זו זכותי המלאה. ומצד שני בהחלט יש מצב שכל הפוסקים הנחרצים דווקא הם הטועים. |
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה יעלהר
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לגלית וליעל, מסכימה אתכן שיש ספרים או סופרים ש'לא בא לנו' להתלהב מהם ומכתיבתם. מותר ואפשר
אין כאן שחור/לבן. להמינגווי, אללה ירחמו, יש ספרים טובים וטובים פחות. פעם כשהייתי נערה (קרה) אהבתי את הזקן והים ואת 'למי צלצלו הפעמונים'. עם השנים כשקראתי עוד ועוד מהספרים שהוא כתב, מצאתי ספרים שלא הבנתי בדיוק אם הם עמוקים באמת ואני לא מבינה אותם או שהם שטחיים ולא אהבתי אותם. יוצא מן הכלל ביניהם היה דווקא 'הקץ לנשק' שהצליח לרגש אותי.
חוץ ממנו יש לו כמה וכמה ספרים בינוניים. קורה. קרה. יקרה (לא להמינגווי המנוח) |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
גלית, הזקן והים תינוקי נורא.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
גלית, אהבתי את תגובתך.
לא רק כי אני לא מחבבת את המינגוויי. קורה. יותר מדי פעמים אני נתקלת פה באמירות נחרצות על טיבו של ספר/סופר/פרס ספרותי/הוצאה לאור. איכשהו נראה שאנשים מתקשים לקבל שונוּת או את העובדה שלא כולם אוהבים/מתעבים את מה שהם אוהבים או מתעבים. |
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אוי אני ממש מתנצלת אודי! (וRASTA!)
איך העזתי לגבש לעצמי דעה אחרת ממה שאתם החלטתם שנכון ??
קראתי (את ועל) המינגווי ,ראיתי תוכנית שתיים. לא התרשמתי בכלל . לא מהאיש ולא מהסמל. את סיפורי ניק אדאמס דווקא חיבבתי, אני לא אומרת שכל מה שכתב הוא משעמם ומזויף, את וזרח השמש לא אהבתי ולא האמנתי לו.(וגם -שומו שמיים -לא מאד התלהבתי מהזקן והים) |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
זה רק נשמע,
תודה חני. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רוח המנגווית נשמע טוב
תודה שהבאת נשמע מעניין. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה פאלפ.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מעניין ומנומק כתבת
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה אודי.
|
|
|
אודי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
הגזמתם. "וזרח השמש" הוא מאסטרפיס.
מסכים לגבי "וההיפופוטמים". קשקוש. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ובדיוק מהסיבה הזאת, יעל, כתבתי בסוף שעל עניין השעמום אין לי מה לומר, זה כבר עניין של טעם ולא על זה דיברתי. אני בחרתי להתמקד במשפט הלא הגיוני שהם כתבו ובבחירת המילים הלא ברורה שלהם, "מזויף"? "לא אמין"? בחייאת..
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
Rasta אנשים שונים קוראים את אותו טקסט אחרת.
גם אני לא במיוחד מחבבת את המינגוויי. להגיד שכתיבתו "אותנטית, ראליסטית וציורית והיא מונגשת בפשטות, נקייה ממניירות ודאווינים וחרטא" הוא נכון לגביך כקורא (ולעוד אלפים מחסידיו) ולא נכון לאלפים אחרים, שכתיבתו נראית להם יבשה ומשעממת. כך שאתה צודק (וגם אני צודקת...) |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אותך אני מקבל גלית, את התגובה שלך על וזרח השמש פחות.
כי לומר על המינגוויי מזויף או מסתיר זה כמו לקבוע שכדור הארץ שטוח, לא רק שזה לא נכון, מדובר בעיוורון וניתוק מהמציאות. הכתיבה של המינגוויי אותנטית, ראליסטית וציורית והיא מונגשת בפשטות, נקייה ממניירות ודאווינים וחרטא. אשכרה אפשר לשמוע את מוסיקת הג'אז מתנגנת במהלך הקריאה, לצד דברים אחרים כמו תחושות חרדה, אבדון ובלבול. מקבלים תמונה יפה של הנוף, של האווירה, של אותו דור אבוד. ממליץ לך להקשיב ל orson welles מדבר על המינגוויי, אולי אם תשמעי אחד בשר ודם שהכיר אותו מספר עליו, אולי, תצליחי להבין כמה אותנטי וכמה אמין הוא היה. ומשעמם.. זה כבר עניין של טעם, על זה אין לי מה לומר. |
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
גם אני לא אהבתי את וזרח השמש
היה משעמם ולא אמין בעיניי.
אז בעצם גם אני אומרת מזויף כשחושבים על זה אותי אתה מקבל ברצינות? |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני חושד מאד בטעם הספרותי שלך משמש, את וולבק לא אהבת ועל המינגוויי אתה אומר מסתיר ומזייף. קשה לי להתייחס לתגובה שלך ברצינות.
|
|
|
מושמוש
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
גם אוי אוי לא התפעלתי מ" וזרח השמש" שהזכרת.
למה? כנראה המחבר לא כותב את מה שיש לו. מסתיר, מזייף.
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני לא שותף לענייני כבוד, אבפ.
הכתיבה של בורוז טובה יותר לדעתי, מאשר קרואק, בספר הזה. יש לי ספר שירה של גינזברג, ומהמעט שקראתי התרשמתי לטובה. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני דווקא אוהב את דור הביט(ניקים)
וכמו בכל חבורה יש כאלה שאוהבים יותר ויש כאלה שפחות.
אלן גינזברג נתן לג'ק קרואק לעמוד בראש אבל ברור מי היה הגדול מכולם. בעיניי יש את גינזברג ואחריו את קרואק, לגבי בורוז הכתיבה שלו לא רק שמעולם לא עניינה אותי, בכלל הסיפור עם התפוח וזה שהוא הרג את בת הזוג שלו בשוגג פשוט נורא בעיניי. כך שראסטה, אני מסכים עם הדברים שכתבת אבל אני חושב שמגיע קצת יותר כבוד לאלה שנתנו לא מעט השראה לכותבים אחרים ואני מכליל את עצמי שכתבתי ב-97' עם לכתו של גינזברג ("קדיש") הספד לזכרו שהתפרסם באנתולוגיה לשירה בארה"ב. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
את הספר ״בדרכים״ אהבתי מאד
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
הרגשת נכון פרפר.
תשמע, גם על חיים משעממים אפשר לכתוב באופן שיעורר עניין ואולי אפילו הזדהות, וולבק עושה את זה נהדר, גם זיסקינד בספרו ״היונה״. אבל כאן, באמת שאין שום דבר. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני לא יודע להסביר למה, אבל מתגבשת בי ההרגשה, שייתכן, בסבירות גבוהה מהממוצע, אם כי לא בוודאות מוחלטת, שאולי ישנה אפשרות שזה לא הספר הכי טוב שקראת עד היום :-)
קטילה נאה וזועמת לספר שמראש לא הייתי מציץ גם בכריכה האחורית שלו. יותר מדי אנשים חושבים שהחיים המשעממים שלהם "מגניבים" (דגש על ההברה הראשונה, כמובן) וראויים להיכתב בספר. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לא חושב שזו הבעיה של הרומן הזה, יעל.
יש לי תחושה שהשניים לא התייחסו ברצינות לכתיבת הספר. בורוז יודע לכתוב, הספר שלו ארוחה עירומה הוא הוכחה לכך. ככה או ככה, אכזבה. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני תמיד מחפש את הספר הנפלא הבא ומתאכזב מגימיקים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני חשדנית לכל ספר שנכתב על ידי יותר מכותב אחד.
כשהיינו נערים השתעשענו במשחק הו כל אחד כותב שורה. מקפל אותה והבא אחריו ממשיך בלי לראות מה שנכתב לפניו. כשפתחנו את הקיפולים וקראנו מה נכתב היו הרבה צחוקים... כשעשוע זה חמוד. כספר זה בעייתי. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יקר מאד, מורי, התאכזבתי והתבאסתי.
קיוויתי שיהיה טוב. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
בכיף מוריה,
חלמת על היפופוטמים אולי? |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
שעמום טוטאלי.
אין לי בעיה עם האותנטיות, וכן הצלחתי להרגיש ממנה, אבל היא לבדה לא מספיקה. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ירית בהם ישר בין העיניים וכך צריך להיות. גם הזמן שלנו יקר.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כשראיתי שראסטה כתב ביקורת על קרואק ובורוז, סיימתי את היום והכנתי פופקורן.
תודה על ככה קטילה טובה לפני השינה. |
|
|
tHeDUDE
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
דווקא אהבתי. קצת משוחד כי בורוז הוא מגיבוריי התרבותיים אבל קרואק לא קנה אותי במיוחד עם "בדרכים" אבל מתכנן לתת לו צ'אנס. בתכל'ס הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי ככה שזה עוד יותר אותנטי.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת
