ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 11 ביולי, 2022
ע"י Rasta
ע"י Rasta
טבע התודעה הוא ספר חשוב. כל אדם צריך לקרוא אותו. בספר תמצאו מבחר מהרצאותיו של אלן ווטס בנושאים שכולם קשורים בתפיסת המציאות. הוא מדבר על השינוי התפיסתי שלנו, האפשרי וההכרחי, מתחושת זרות ונפרדות לתחושה של חיבור ושייכות לעולם. ווטס מאד בטוח בעצמו, הוא דעתן ואדם חכם שלא שמר את דעותיו לעצמו ובאמת חיפש להביא לשינוי תפסיתי ותודעתי שיביא כל אחד למקום אליו הוא צריך להגיע, הוא לא חיפש מאמינים ושנא שקראו לו וייחסו לו תכונות של גורו.
גם אם אנחנו לא מודעים לזה, גם כשזה לא מורגש, אנחנו גדלנו בתרבות שמכריחה אותנו להילחם בטבע, להתנגד לו, להיות עוין כלפיו. כשאני אומר "טבע", כשאלן ווטס משתמש במילה "טבע" הוא מדבר על הכל, כל מה שחי ונמצא, כל מה שנראה ונסתר, כל מה שקיים קרוב ורחוק, אנחנו ובעלי החיים והסביבה שלנו. הוא לא עושה הפרדות. מבחינתו אין פירמידה ואין היררכיה ומעמדות וכוח ואינטרסים. כל אלו שייכים לראש הדפוק של האדם שמנסה להילחם כדי לשרוד, הוא נלחם כי הוא מפחד. הוא מפחד מהאי-ודאות, מהמוות, הכל מפחיד בעולם המשוגע הזה. כך סיפרו לנו.
מה אם זה לא המצב? חשבתם על זה פעם? אם אין היררכיה ומעמדות וכוח עליון, מה יש? אם אין דתות ואלוהים, מה יש? מה בעצם ווטס רוצה מאיתנו. אתם לא תראו סנאי יושב ביער וחושב על זה שהכל נגמר בסוף, לארנב אין קופת חולים. הטבע לא חושב על עצם היותו טבע, על התהליכים שקורים ומתרחשים, הוא לא שואל שאלות, הוא פשוט חי עד שמת. וההרמוניה קיימת שם כי היא שוכנת בכל ואנחנו חלק ממנה, בחיים ובמוות.
ווטס רוצה שנקבל שהכל אחד. וזה לא בקטע רוחני, בכלל לא. תפיסה שכזאת תביא איתה רק טוב. אבל להגיע לשם זו חתיכת דרך. שהרי אדם מתעסק בלשרוד בחיים האלה ולא באמת בלחיות. וכשאתה שורד אתה במוד מלחמה, אתה לא נח, אתה מפחד, אתה לא מסוגל לחשוב בהיגיון, אתה מאבד את זה ואז אתה מתחיל לסבול בתוך הגוף שלך עצמך, שאתה בלאו הכי רואה בו כגוף זר, גוש בשר עם תאריך תפוגה בעולם אכזר ומפחיד ובסוף דממה מוחלטת או כל סיפור אחר שאתם מספרים לעצמכם, וכתוצאה מכך אתה מתחיל להילחם באחרים ובסביבה שלך.
לווטס חשוב להדגיש שאי אפשר לתאר אדם בלי הסביבה שלו. אנחנו תוצר של הסביבה שלנו והסביבה שלנו היא תוצאה של מי שאנחנו. אנחנו אמורים לחיות בהרמוניה יחד. אמורים. זה לא קורה. זה לא קורה כי אנשים עדיין מאמינים שהם מה שסיפרו להם. אבל ווטס אומר ומדגיש שלא! הגיע הזמן להתעורר. הגיע הזמן להבין שאתם, אתם האלוהים, אתם היקום, אתם הכוח העליון הזה ואתם, רק אתם, אחראים לסבל שלכם או לאושר. הוא רוצה שנפסיק לפחד. שנפסיק לקבל רעיונות ולהאמין לכל דבר שמספרים לנו רק בגלל ש. הוא מבקש מאיתנו להתחיל ולחיות, אין תירוצים, אין אגו, אין אחר כך. רק עכשיו. הוא בסהכ רוצה שתקבלו את זה שאין שום דבר חזק מאיתנו, שהכל זה הבל הבלים, מה שיש זה מה שאתם עושים ומה שאתם יוצרים. אתם הביטוי של העולם הזה כמו שגל הוא ביטוי של האוקיינוס, כמו תפוח שגדל על עץ תפוחים.
בספר ווטס נוגע בנושאים רבים, ופעמים רבות הקריאה בו הזכירה לי טריפ פסיכדלי, בתחושות, בהרחבה התודעתית. הוא מפרק את החברה לגורמים ומתחיל לנתח אותה, הוא מנתח את הרעיונות והמודלים שהפכו את החיים שלנו ואת העולם שאנחנו מכירים היום למה שהוא. אלו הרצאות שכדאי לחזור ולקרוא כמה פעמים, בכל תקופה בחיים. ווטס מדבר על דת, על דימוי אלוהים, מיתוסים, עיצוב התודעה והמציאות שלנו בידי כוחות ואינטרסים, המוות, מגבלות השפה, הקשר שלנו לטבע והיחס שלנו כלפיו. הוא מזכיר סמים פסיכדליים בהרצה אחת ומדבר על הרחבת התודעה שלנו. על הקשר הישיר והנכון בין סמים פסיכדליים להתפתחות התודעתית שלנו, ורק אלו מאיתנו שעשו סמים פסיכדליים יכולים להבין את הרעיון מאחורי הקונספט של להיות אחד עם הטבע ולהבין שאגו לא קיים. זה ספר למרחיקי לכת. זה ספר לאנשים שמבינים שכל העולם במה וזו בסהכ המערכה הראשונה.
התודעה מרתקת אותי. לימדו אותנו לפחד ממנה, לימדו אותנו שיש לכל אחד מאיתנו קול פנימי כזה, האני, האגו, והאגו זה או דבר שיש להילחם בו או להיעזר בו כדי להשתפר ולהמשיך קדימה. מה אם האגו הוא בכלל אשליה? מה אם האגו לא באמת קיים. אלו שאלות שאני שאלתי את עצמי המון שנים. ואז בשיחה אחת עם חבר, אחרי ששנינו התנסינו בסמים פסיכדליים, הגענו למסקנה שאגו הוא אשליה. אלן ווטס במקרה כתב את אותו המשפט בספר הזה וגם הסביר למה לדעתו האגו לא באמת קיים, שמחתי לראות שאני לא היחיד שחושב ככה. מדובר בעוד טעות, הבנה לא נכונה שלנו את נבכי הנפש והתודעה. וכשאדם לא מבין את עצמו, כשאדם מפחד מעצמו, הוא לא יכל לקבל את הסביבה שלו וזה מקור גדול לבעיות גדולות.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
השקעת! תודה על ההסבר.
נשמע כמו תרפיה טובה לקונטרול פריקים כמוני, שיטת ההצפה. זה ותא לחץ – רושמת ביומן. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מאוד מעניין, מרתק. ממליץ בחום :) מורי, אתה תודה לי.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
נשמע כלי טיפולי מעניין, אבל לא בטוח שכל אחד היה רוצה להתנסות. הנה, עד היום אני לא שוחה...
מצד שני, הייתי רוצה לחיות בעולם בו כל מנהיג לאומי עבר טריפ כזה והתודעה שלו מנוסה יותר והוא עצמו אדם מודע יותר.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ואני עדיין מרגיש צורך לציין שלהתנסות בחוויה כזאת דורשת אחראי שיהיה שם לכל מקרה. אני לא אוהב לרשום את זה כי זה הופך את כל העניין למלחיץ נורא. בעיקר בגלל התפיסה שלנו לגבי סמים ועצמנו. בתכלס, אין שום סיבה לפחד. אבל כן צריך אחד שיהיה שם שכבר מכיר ועשה כדי ללוות וכדי להסביר שהדברים שאת רואה/שומעת/חווה כולם בסדר. ההתחלה תמיד מלחיצה, כמו ברכבת הרים, כשאת עולה למעלה עוד ועוד לאט, לאט, ואז עקומה חדה ואת צוללת. זה בדיוק הרגע בו העדשה מתרחבת. זה מלחיץ לכמה רגעים כי פתאום את חווה את העולם בעוצמות מטורפות. כמה רגעים אחר כך הירידה נגמרת ואת שוב מקבילה לקרקע והכל בסדר, בסדר ויותר, מכאן הרכבת כבר לא תמשיך במסילה ממנה התחילה, הגבולות כבר לא רלוונטים, משם את יוצאת לחלל, למצולות ועמוק פנימה לתוך עצמך.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פואנטה, קשה להסביר. אנסה. אני עדיין מחפש את הדרך הכי טובה לתאר טריפ פסיכדלי ואת השפעת הסם על המוח ועל התודעה שלנו. דוגמה מצוינת תהיה לקרוא את דלתות התודעה של האקסלי שעשה עבודה יוצאת מן הכלל בתיאורים שלו מתוך הטריפ. יש עוד כמובן. הופמן גם. סמים פסיכדליים קודם כל ולפני הכל מרחיבים את העדשה דרכה אנחנו קולטים את העולם. הסם עובד על כל מיני אזורים במוח. ובמחקר אוהבים לקרוא לזה איזור ברירת המחדל של המוח. איפה ש״האני״ שוכן, וכל השאר הדברים שמרכיבים אותנו. ההנחות שלנו לגבי עצמנו, האמונות, ההטיות, הרעיונות, המגננות, הפחדים הלא רציונלים (כי תסכימי איתי שלפחד מהאי ודאות/מוות זה מטופש, חבל לפחד ולדאוג כשאין לנו באמת שליטה). הפסיכדליים גורמים לנו לשחרר. ״לשחרר״ זו לא עבודה פשוטה. אנשים רוצים ומרגישים חייבים להיות בשליטה. כך לימדו אותנו. הרחיקו אותנו מהטבע, הפכנו לאויב שלו, הוצאנו את עצמנו מהמשוואה. מאז אנחנו חייבים להיות בשליטה, להמשיך ולחיות ולהילחם בכל הרעות של העולם, להתנגד לטבע שלנו כיצור חי ששייך למערכת אחת גדולה שעובדת יחד. הפסיכדליים משחררים אותנו מכל החרא הזה, מכל מה שהכרנו, מכל הספאם, ואז העדשה דרכה אנחנו רואים את החיים מתרחבת ומתרחבת ומתרחבת. ואז תחשבי איך את חווה את החיים, איך את רואה, שומעת, מרגישה, חושבת, את משחררת. לכמה שעות, את מתעלה מעל כל מה שהופך אותך לאדם, אותנו לבני תמותה טיפשים, ואז את פשוט אחד עם הכל. התחושות האלה, המחשבות שעולות, ה״טיולים״, המסעות שאת יוצאת אליהם בתוך התודעה, ביקום, כל אלו אינדיוידואלים עבורך ואישיים לך, את מודעת להכל, את חווה את זה ואת תזכרי כל מה שצריך לזכור, ואת תהפכי טובה יותר עוד קצת ועוד קצת, ואחר כך, בסוף החוויה, את תהי גרסה משופרת שלך. יש סיבה שקוראים לזה ״טריפ״, כל מחשבה שולחת אותך לטייל בנבחי הנפש התודעה והיקום שלנו.
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
כן, דיברו על זה גם בטריילר לסרט.
אבל אני שואלת אותך, לא את המטופלים, איך זה שינה לך את החיים? איך זה משפיע על חיי היומיום שלך? |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
עורב, עם כל הכבוד, מה שאתה רואה כעיוורון אני רואה כדחיה. מעולם לא פחדתי לפסול ולדחות רעיונות, השקפות ודברים אחרים. כך עשיתי וכך אמשיך לעשות. מה שלא פוגע בסקרנות שלי וברצון שלי ללמוד ולדעת ולרצות להשתפר. גם רעיונות שמצאתי מגוחכים.
אני נוטה לחשוב שלא התנסית בסמים פסיכדליים. אני עשיתי מספיק. ולא במסיבות טבע וגם לא בהודו. כל הפעמים שעשיתי היו כדי לחקור וללמוד ולהכיר את עצמי יותר. עד שלא תעשה לא תדע. לא תכיר את השחרור שאתה חווה ואת החיבור שאתה מרגיש לעולם, ליקום. עד שלא תחווה חוויה חוץ גופית בטריפ פסיכדלי, לא תבין. פסיכדליים גורמים לנו לשחרר, להוריד מגננות, להיפטר מכל הספאם שאספנו לאורך השנים. אנשים מאמינים כשהם אומרים שהם יכולים להרגיש חיבור עמוק עם הטבע לרמה של אחדות עם היקום וחיסול כל האגו, זה כמובן לא נכון, זה לא אפשרי. כדי לעשות את זה צריך להיפטר מהרבה זבל, זה לא תהליך פשוט, תהליך של חיים שלמים. כאן נכנסים הפסיכדליים, הם מקצרים תהליכים, בנוסף לכל היתרונות. האם כל אחד חייב לנסות את זה? לא. למרות שלדעתי זה הכרחי ויעיל לכולם. האם כולם מסוגלים? ודאי שלא. אנשים פחדנים. מפחדים להכיר את עצמם, מפחדים לחקור ולצלול עמוק יותר, חשוך שם למטה. נוח יותר לצוף למעלה, חמים ובטוח. אני בוחר לצלול למעמקים. הקשר בין הפסיכדליים לדת שולי ולא רלוונטי. בעיני זה לא יותר מחוסר היכולת שלנו לתפוס ולהבין את המציאות, בטח כשאנחנו תחת השפעת סמים משני תודעה. קל מאד לטעות ולחשוב שיש קשר. הקשר קיים בין הפסיכדליים לתודעה שלנו, שם ורק שם. כל השאר המצאות מטופשות. |
|
iki trabilski
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מובן לי לחלוטין רסטה..
ואני חושב שזה ראוי להערכה, הסקרנות, היכולת להסתכן, הנכונות לדחות את כל התשובות המקובלות ולחפש התשובות שלך. וזה נשמע שזה עובד לך ואתה מוצא את שאת מחפש. מצד שני ממש מובן לי גם ני שלא מעוניין בזה, מי שלא סקרן ולא מתעניין בכל מה שמעבר לחושיו וכל מה שהוא רוצה זה את שמחותיו ועונג היומיום שלו. לא יודע אם יצא לך להכיר אבל יש סדרה שמתעסקת במתח בן שתי הקצוות האלו undone אם מעניין אותך. |
|
iki trabilski
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
|
|
iki trabilski
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
|
|
אורב באור יום
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לא יודע, ראסטה
אתה מדבר רבות על התנערות מתעמולה ורעיונות שהחדירו לנו, אבל יש לך צד עיוור שעולה כל פעם כשמדובר בדת. חומרים פסיכודליים או פסיכואקטיביים כגון פטריות ומסקלין נפוצים בפולחנים דתיים ברחבי העולם כחלק אינטגרלי מהפרקטיקה הדתית, בדיוק מהסיבות שציינת קודם לכן - הרחבת התודעה, התקרבות לנשגב. להגיד שזה קישור אקראי נשמע כמו הטייה אישית. רק בגלל שיש על משהו את החותמת של "מודרניות" לא בהכרח הופך אותו לטוב יותר או אמין יותר.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פואנטה, כבר שנים שעושים מחקרים עם סמים פסיכדליים כטיפול ותרופה לבעיות הנפש. בתקופתנו זה הכרחי, כשהאחוזים של נפגעי הנפש כל כך גבוהים. הסמים הפסיכדליים הם פתרון נהדר. צריך לעשות את זה בצורה מבוקרת, זה ברור. והשינוי הוא פשוט מעל המצופה, זה ממש לחיות חיים חדשים. והעדויות והאנשים, המטופלים, רק תשמעו אותם. זה מרתק.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ובנוגע לסמים הפסיכדליים.
שנים חקרו אותם, ואז נאסרו בחוק, ובשנים האחרונות חזרו לחקור אותם. השתמשו בהם עידנים אחורה. וכמו שדת נוצרה ואמונות מסוימות כך אנשים עשו את הקישור בין סמים פסיכדליים - משני תודעה - לרוחניות/דת/פולחנים וטקסים. האם זה קשור? לא יודע. אני נוטה לחשוב שלא. ההבדל היחיד, אני מניח, הוא התקופה. היום אפשר לחקור את הסמים האלה בדרכים קצת יותר מודרניות, עם תפיסות מחשבה והשקפות יותר מודרניות ומתאימות. ותאמינו לי, יש מה לחקור שם. זה תחום מרתק. זה בלתי נתפס אבל זה מרגיש כל כך טבעי וקרוב. וכל מי שחושב שזה מסוכן, או לפחות מאמין לפרופגנדה על סמים מסוימים לאורך השנים, טועה ובגדול (מגבלות השפה, הגדרות, אינטרסים). לא סתם כתבתי שזה ספר ל"מרחיקי לכת". זה ספר שדורש ממך ל"התעמת" עם עצמך. אנשים חושבים, בטוחים, שהם מכירים את עצמם. הם לא. אנחנו לא חיים מספיק בשביל להכיר את עצמנו, ואז בסוף, כשאנחנו כבר מתחילים להבין, מאוחר מדי. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Iki.
כתבת דברים נכונים, תודה על התגובה המושקעת. אני כן חושב, וגם מאמין, שכן, כן יש מה למצוא במעבר. אני לא שואף להגיע לשם בשביל להגיע לשלוות נפש או הארה רוחנית. אני חוקר את העולם הזה כי הוא מסקרן אותי. אני כן חושב שזו דרך נהדרת, ואולי הטובה ביותר, עבור האדם שמעוניין לחקור את עצמו ולהבין את עצמו, וככל שתבין יותר את עצמך כך תבין יותר. זה כשלעצמו מספיק בעיני. אני אוהב ללמוד, אני אדם סקרן, ויש לתודעה המון להציע לנו. העולם שלנו יפה, החיים משוגעים לגמרי, נופים מרהיבים, אנשים מעניינים, נשים יפות, ובאותה נשימה אנחנו חיים בגיהינום עלי אדמות. גם כאן יש הרבה שפע. אין קשר בין השניים, בתכלס. הרחבה תודעתית תעזור לנו לחיות את החיים באופן הכי נכון ומתאים לנו. וזה משהו שלא הרבה מודעים אליו. וכל אחד, אגב, עובר הרחבה תודעתית במהלך חייו, ואם לא אז יש בעיה, זה הכרחי וזה קורה. התבונה מגיעה עם הזמן, עם הניסיון, כשנופלים וקמים. כבר הפסקתי לפחד מהכאב, קיבלתי. אני לא מחפש תרופה, אני לא מחפש להגיע לנירוונה. האי-ודאות תמיד קיים, המוות בדרך. אני כאן לחוות. |
|
אורב באור יום
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אבל אסמים אמסוכנים!
זהירות עם לחטוף פוסט-טראומות בעיקר בסימניה;)
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אורב, הייתי צריכה להתערב איתך על סכום נאה שהתגובה הזאת תגיע.
איזה פספוס.
ויקיפדיה מספרת שבעוד שנה ה- FDA ייאשרו סוג מסוים של אלה, לצורך טיפול בפוסט-טראומה. ומסתבר שהם גם לא ממכרים. אולי כדאי לקפוץ למדברן ולנסות ;) |
|
אורב באור יום
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אבויה לנורמה!
אבל כמו אפקט סטרייסנד, זה רק יהפוך את הסמים לפופולריים יותר! מסוכן בריבוע
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אורב באור יום, אם סמים פסיכודליים הפכו אתאיסטים לאנשים מאמינים זו עדות לסכנה ברורה, מיידית וחריפה
- שיבוש מוחם של אנשים נורמטיביים. לפיכך יש לאסור עליהם באופן דחוף :-)
|
|
אורב באור יום
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לגמרי עניין הסמים לא מוערך נכונה
תודה על ההערה פואנטה, מזכיר לי שיש שינוי תפיסתי בנוגע ל-DMT וסמים פסיכודליים אחרים, ואיך יש ביכולתם לשמש כלי תרפויטי. מרתקת ההתעקשות האבסולוטית של חלק מהמשתתפים פה לראות נושא מסוים בשחור ולבן שלא ברור על מה היא מבוססת. מן המתרס השני, יש תיעודים כי סמים פסיכודליים קשורים באמונה, והפכו אתאיסטים לאנשים מאמינים.
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
בהקשר של איש חירש, יש סיפור יפה של ולס - "בארץ העיוורים"
בדיוק נתקלתי בספר של מייקל פולן "איך לשנות את דעתך". מסתבר שיש מהפכה רפואית ומדעית סביב סמים פסיכדליים. אז כדאי להרחיב את התודעה בעניין. קראתי פרק ראשון, נשמע מרתק. |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
חחח...
אני לא זוכר איפה ראיתי את זה, אבל היה מי שאמר שיעצו לו לא לקפוא על שמריו וכל שנתיים לבצע שינוי כלשהו בחיים - להחליף עבודה, להחליף מכונית, להחליף אשה... :-) לא לבצע את כל השינויים בבת אחת, אבל לפחות שינוי אחד פעם בשנתיים. |
|
iki trabilski
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מסכים לגמרי פרפר
ונראה לי שזה מה שניסיתי להגיד. להרחבת תודעה יש יתרונות וחסרונות כל אחד בוחר את שעדיף לו. והדרך האחת לא עדיפה על האחרת. כתבת יפיפה דרך אגב מה שאני הייתי צריך כל כך הרבה מילים כדי להביע בחוסר בהירות אתה עשית במשפט אחד :) |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
iki trabilski, נראה שיש הבדל בין אנשים שונים ביכולת לנסות להתמודד עם אי-וודאות.
הדבר תלוי במבנה הנפשי של כל אחד ואחד. חלק מהאנשים יתלהבו מאוד מחיים של אי-וודאות, שינויים מתמידים או חוויות אקסטרים, ואילו אחרים ירגישו לחץ נפשי ולא יעמדו בכך. לכן רוב האנשים יעדיפו תשובות ברורות, לפחות בחלק מתחומי החיים. |
|
iki trabilski
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
היי
אני חושב שיש הבדל נורא ברור בין התודעה שלנו, הדרך בה חושינו תופסים את העולם, לבין הרחבת התודעה הדבר אותו חושינו אינם מסוגלים לתפוס. המצדדים בהרחבת התודעה מנסים לחקור מעבר לאדם, מעבר ליופי סביבנו ומעבר לקושי היומיומי שהוא מנת חלקנו. המצדדים ביכולת להתחבר לעולם פשוט רואים את המציאות החושית כיפה ומספיקה, אין צןרך ללכת מעבר לה, ויותר מכך אין מה למצוא שם. האושר השלווה השקט הנפשי הוא בתחום השגתינו ואין צורך להושיט את היד הרחק כל כך בשביל למצוא אותם. אני בהחלט מסכים שיש מעבר לגלוי לנו, אני חושב שהמשפט האהוב עלי בספרות הוא של פרנק הרברט "חישבו על כך שאיש חרש אינו מסוגל לשמוע, והנה מהי החרשות שאינה מצויה בכולנו מהם החושים שאין בנו המונעים מאיתנו לראות ומונעים מאיתנו לשמוע את העולם האחר הסובב אותנו" כשאני חושב על שאיש חרש אינו מסוגל לשמוע, הוא לא רואה זאת כחוסר בו, יישות ללא חוש שמיעה, אלא כחוסר בעולם, מציאות ללא צליל. בעולמו פשוט אין קולות. ולהרחיב את המודעות הזו לעצמי זו מחשבה ממש מטלטלת. ותקופה ארוכה חיפשתי את התשובות לכאבי רחוק ממני, איך אני מביט דרך המציאות כדי לראות את הנמצא מעבר לה, איך אני מפרש את חושיי כסיפור על המציאות שלא זמינה לי במקום לראות את התפיסה החושית עצמה כמציאות ישירה, לתת תשובות שונות לשאלה העיקרית שעליה בנוי כל המבנה הנפשי שלנו "מה אני" ולחוות את העולם דרך המבנה הנפשי שנוצר. אבל עדיין הייתי אומלל, עדיין כאב לי כל הזמן, עדיין הטלטלתי בין אופוריה לייאוש, ודווקא החזרה לתחום חושיי לעולם מאורגן, למציאות חושית וקרובה, ללא להצטרך לנסות להבין את שסביבי כל הזמן קירב אותי אל השקט והשלווה שאני מחפש. אז אני ממש מבין אותך, כל הקסם הזה, כל הסוד הזה, כל התעלומה הזו נמצא ממש מחוץ להישג ידינו איך אפשר שלא לנסות ולהבין אותו, ומצד שני אני מבין את האנושי אנחנו מחפשים אושר ושקט פנימי ולא באמת נמצא אותם בתודעה רחבה יותר. אני אסיים בעוד 2 משפטים של הרברט "החיים אינם בעיה שיש לפותרה אלא חוויה שיש לחוותה" "ניסיתי להמציא את החיים בלי להבין שהם כבר הומצאו" דרך אגב עם לא קראת את כל השישיה של חולית אתה ממש חייב את זה לעצמך, לא נתקלתי במשהו שחוקר את היקום הלא נראה כמו הרברט. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, חני.
הרבה פמפמו לנו, המון, מספיק בשביל להבין שרוב הרעיונות שלנו, המחשבות, הן בכלל לא שלנו. לשחרר ולמצוא איזון. זה קשה... בימים האחרונים שוב נפלה רוחי. לכתוב זה יפה, גם לקרוא כדאי, אבל ליישם זה כבר סיפור אחר. אני מרגיש שאני בדרך לשם, אבל זו פאקינג חתיכת דרך מחורבנת, עם כל היופי שבדבר. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פאלפ, ידידי. אף אחד לא מבקש ממך להגיע להארה רוחנית. גם ווטס מבקר צדדים בבודהיזם ובאמונות אחרות, ווטס אמנם למד דתות אבל הוא ממש לא עף על הרעיונות שלהם. שוב, הוא לא מכר לאף אחד מדריך למשתמש או איך תהיה מאושר ומה לעשות כדי לחיות טוב יותר. נאמר את זה כך, כאן יש אמונה באדם עצמו ככוח האמיתי, כביטוי, של היקום שהוא חי בו. בשונה ממועדון קרב לודמגה או אפילו חוכמת האדישות שם מספרים לנו שאנחנו לא מיוחדים ולא שונים. בטבע התודעה ווטס לא מוכר לך לוקשים על תעשה מדיטציה או תברח להר בנפאל כדי להגיע לנירוונה, הוא גם לא אומר שאנחנו מיוחדים כל כך. ממש לא. הוא בסהכ אומר שאולי אנחנו יותר ממה שמספרים לנו, הוא מציג כמה השקפות עולם מעניינות, כמה רעיונות נכונים מאוד. והוא בטח לא מנסה לתקן את העולם, אלא את האדם הפרטי. והשורה התחתונה היא "התודעה". כלי חזק מאד שהוא הפתרון להתפתחות האמיתית של האדם, ווטס מבקש מאיתנו לחקור אותה. ראיתי עוד הרבה סדרות/סרטים וקראתי ספרים מעניינים ("דלתות התודעה", למשל, של האקסלי), ווטס לא היה הראשון שדיבר על זה, התודעה היא הדרך הכי טובה שלנו להשתפר. במה זה מתבטא? זה כבר אינדיוידואלי, אבל כל אחד בהחלט מסוגל להרחיב את התודעה שלו. אנשים פשוט מפחדים לעשות את זה, הם מעדיפים להאמין לסיפורים ולתסריטים שכתבו בשבילם. להרחיב את התודעה זה לא עניין של מה בכך. כמה חוויות פסיכדליות לא יביאו אותך לשם. יש מספיק סיבות למה סמים פסיכדליים אסורים בחוק, וזה לא במקרה. זה גם לא במקרה שבמשך אלפי שנים ויותר נעשה שימוש בפטריות פסיכדליות, קקטוס הפיוטה, מסקלין ועוד. היתרון שלנו זה שאנחנו בתקופה אחרת, חכמה יותר, מתקדמת, אז קל יותר לחקור את הממתקים שהטבע יצר בשבילנו ובעזרתם את התודעה. היום יותר ויותר אנשים מתחילים להבין את הקשר בין התודעה שלנו לכל השאר.
|
|
ניר
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פרק ראשון בספר
לקריאה
https://user-1723486.cld.bz/alanwatts-il |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מרתק לקרוא אותך רסטה.
הרי פמפמו לנו מגיל קטן שאם אין קמח אין תורה. אם אתה רוצה משהו אתה צריך לעבוד בשבילו. ובגן לא גדל עץ כסף. העולם שייך לעושים ולא למקשקשים. ובכל זאת השאלות שלך נבונות כמו מישהו שמגיע לסוג של הארה. זה נכון לכל האנושות אבל במיוחד ליהודים. אנחנו ברחנו בכל המאות האפשריות מכל חור אפשרי בעיקר כי רדפו אחרינו. ההישרדות כבר טבועה ב DNA שלנו. זוכרת כשגרנו באירלנד שנה, לא הבנו למה המקרר כזה קטן. מלבד האגרנות שלנו יותר מכל אנחנו מפחדים מחוסר וודאות. ללמוד לשחרר זה השיעור הגדול שלנו. הדרך שאתה עושה מרתקת! |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לא ממש פוסל.
התגובה שלי התבססה על מה שכתבת בסקירה. אם זו רוח הספר, בעיניי מה שכתבתי תקף. אילו יש בו יותר ממה שכתוב בביקורת ועיקרו בדבר- מה אחר, אז זה סיפור שונה. קראתי דברים כאלה בעבר, יש מצב אפילו משהו שלו בעברי הרחוק, לא צמחתי מזה,לא הייתה לי הארה רוחנית, לא כלום. מקסימום התלהבות של שבוע. האמת לא מכיר מישהו שזה עזר לו להתעלות מעל עצמו.
|
|
סייג'
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יאפ מורי.
one of my best qualities.
אני מפטפטת ולך אין שום ברירה אלא לקרוא את כל השטויות שאני חושבת... מה אני אגיד מורי, אני מנסה לרחם עליך אבל ככל שאני חושבת על זה יותר זו בחירה שלך אם להקשיב לי או לא. תראה את ראסטה, הוא תמיד יודע מתי נמאס לו ממני ואני תמיד בסדר עם זה. אבל אתה...באמת אני לא מסוגלת לפענח מהי הבעיה שלך איתי ואם זה נטו בגללי או בגלל סיבה אחרת. לדעתי הלהג שלי עדיף על הקצרנות שלך. אם אני צריכה לכתוב מכתב של עשרים עמודים כדי להרגיש שאמרתי את כל מה שהיה לי להגיד ושהבהרתי את עצמי כמה שיכולתי - אז אני אעשה את זה ואתה ממש לא חייב להתעסק עם זה. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אברהם.
אגיב כשאהיה מול מחשב |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, פרפר.
ווטס לא ביקש מאיתנו לחזור לגור בג׳ונגל… וכל השאר, זו התודעה. והתפיסה שלנו את עצמנו ואת העולם. טבע זה לא בהכרח יערות ואוקיינוסים. טבע זה הכל. |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
באופן כללי אני לא מתחבר לפילוסופיה ולא לדת, שזה די אותו הדבר מבחינתי.
בא אדם ומעלה כל מיני רעיונות, בין אם הוא מייחס אותם לעצמו, לטבע העולם או לאלוהות כלשהי, ובונה תילי תילים של הגיגים, שאין שום דרך ממשית להוכיח את נכונותם. בסופו של דבר כל אחד בוחר לו את תפישת העולם שמתאים לו לחיות לפיה.
רובנו היום התרגלנו לפינוקים ולבטחון היחסי של העולם המודרני והתרחקנו מהטבע. אין כמעט אנשים שמוכנים לעזוב הכל וללכת לגור בסוונה או בג'ונגל ולהתמודד עם השרדות אמיתית. אני לא בטוח אם לסנאי יש מחשבות על המוות או פילוסופיית קיום כזו או אחרת, כי עדיין לא הייתי סנאי (או לפחות לא זכור לי שהייתי סנאי), אבל בטוח שלבעלי חיים יש רגשות ויכולת חשיבה. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
טועה שאתה פוסל.
אני בטוח שתמצא את הספר מעניין. ולחיים שיהיה לך. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ראסטה, מקבל את זה.
אני טועה כל כך הרבה, אז מה זה עוד פעם אחת?
מה שכן, כנראה בגלל הדיון הזה, בפעם הבאה שאמזוג לעצמי כוסית וויסקי, לבטח אזכר בווטס:-)... ואשתה לזכרו. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ויש לך גם עודף מחשבות ולהג אין קץ.
|
|
סייג'
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מורי, באמת שאין לי כוח למשחקים שלך.
אם אתה חושב שראסטה חכם ממני, אינטליגנט ממני, פתוח ממני - זה שלך. אבל אל תתנסח כאילו אני מתנשאת על ראסטה ומנסה לומר לו שאני יודעת הרבה יותר דברים הרבה יותר טוב ממנו...כי זה פשוט אימרה שמבטלת את כל מה שאמרתי. אם אמרתי את כל מה שאמרתי כדי לגרום לבן אדם אחר להרגיש שהוא פחות ממני - אז אמרתי את מה שאמרתי ממקום של אינטרס ומשחק, וזה אומר שלא באמת אכפת לי ממה שאני אומרת אלא מאיך שאני מתעלה על בן אדם אחר דרך השיח ה"בריוני" שאני פותחת איתו. אני לא בן אדם כזה, ואני חושבת שהתנסחתי בצורה מספיק בהירה כדי שלא יהיה לאף אחד סיבה לחשוב שאני כן - אבל אתה מורי אוהב את הנרטיב שכתבת עליי, אז פשוט...תמשיך, באמת לא אכפת לי, מהסיבה הפשוטה שאני לא חושבת כמוך על עצמי אז אין לי שום בעיה לומר לך אלף פעם שאתה אומר שטויות או מציג דברים בצורה שלא נאמנה למציאות. אם ראסטה חושב כמוך... זה כבר סיפור אחר. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יש משהו רציני מאוד בדבריך, פאלפ.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פאלפ, עם כל הכבוד הפעם אתה טועה. לווטס היו הרבה בעיות בחיים. הוא לא היה יותר טוב מאף אחד מאיתנו. בן אדם כמו כולנו, שמת אלכוהוליסט. אבל הוא כן בן אדם שלא בלבל את השכל ואמר דברים שכדאי לנסות להבין אותם. תקרא כאן רעיונות מעניינים מאד בהרצאות שלו, שיושבים עם השכל הישר. ואף אחד לא מנסה לתקן את העולם. זה בדיוק מה שאתם לא מבינים, וגם ווטס לא. מה שחשוב בספר זה השינוי התפיסתי וההבנה שאנחנו יותר ממה שמספרים לנו.
|
|
אברהם
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
כתבת סקירה יפה, והִגַּשְׁתָּ על מגש נאה את עקרי תורתו
יש להבחין - הבחן היטב - בהשוואה של האדם אל בעלי החיים. הסנאי אינו חושב על המוות, כי אין לו את ההבנה של אחרית הימים. אבל גם לו יש את חרדות הקיום ואת "הארוחה הבאה" מה-גם שהוא חלק נכבד בשרשרת המזון של בעלי החיים. "וההרמוניה אצל בעלי החיים" זו המצאה. יש טורף ונטרף. אין שום הרמונייה. אין כך האדם, בהיותו יציר תבוני. יש בו את הרצון (ולאו דווקא התודעתי) להיות חלק מחברה - עם כללים - שמתוכה יקבל ביטחון על כל גווניו. ומטבע הדברים גם מתעסק במוות. אפשר אולי לשנות תודעה של מעט שבמעט, אך אלה אינם יכולים ליצור עולם חדש שבו אין כוחות, אין שלטון אין אגו. - אין חיה כזאת *ללא אגו* - זה יותר קרוב לכאוס מאשר שינוי סדרי בראשית. האדם בדומה לסוס, אפשר להביאו לשוקת אך אי אפשר לאלץ אותו לשתות. בהחלט, כפילוסופיה, זה חזון אחרית הימים. כמה זה באמת מעשי?...ממש לא. תודה על הסקירה |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
עם כל הכבוד ובלי להעליב אף אחד...
אני מכיר את סוג הספרים הזה, הם צצו כפטריות אחרי גשם במחצית השנייה של המאה ה-20 והגיעו לשיא הפופולריות אי שם בשנות ה-90.קראתי כאלה, הם לא מובילים לכלום. בעיניי מדובר בחירטוט חסר תכלית. האם ווטס חי על העצים, או ביער ולא מודע לקיום, למחשבות? האם עצם להוציא ספר בתפוצה המונית תוך שימוש בכל התעשייה הכרוכה בכך, זה להיות מחובר לטבע? או אולי לדאוג לפרנסה? ואיך זה אפשרי בכלל? האדם במהותו הוא שונה ולא משתלב בשאר הטבע, אגב הוא לא אשם, כך הוא נוצר. וביתר שאת זה כך מאז שהוא גילה את האש.
אגו,בלי קשר למצב נפשי זמני, המושפע מגורמים כאלה ואחרים לא ניתן למיגור. אני מכיר הרבה אנשים טובים מאוד, אבל אין דבר כזה לבטל את האגו. ממה שראיתי עד כה,אלה שקוראים לוויתור על האגו, מתחזקים בעצמם אגו מנופח במיוחד. לעניות דעתי, על האדם לבחור לעשות מה שהוא אוהב, להיות נאמן לליבו,להיות כן עם הבריות,עם העולם,לאהוב ולהיות נאהב...כל השאר הבל הבלים. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סנשיין, זה דפוס חוזר אצלך, הפטרונות. אין ספק שראסטה פתוח ממך, מתקדם ממך, שלא לומר,
אינטליגנטי ממך עשרות מונים. עכשיו תתמודדי.
|
|
סייג'
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
א. לא בחרתי להתעסק בשום דבר מהסקירה שלך, כי מלבד שקראתי אותה ונהניתי אין לי מה להגיד עליה.
ב. התגובה שלי היא בעקבות התגובה שלך לבת-יה. ג. אני ממש שונאת כשאנשים מכלילים אותי בתוך קבוצה, אז כדאי שתפסיק עם ה"אתן" הזה, כי זה נשמע קצת כמו התקרבנות. ד. שוב, אני לא מדברת על הסקירה שלך, אני עושה את ההפרדה הזאת בניגוד אליך. תוספות: מישהו אמר לך לא להגיב?! רק בגלל שהסמים לא מעניינים אותי לא אומר שאין משהו אחר בדיון שמעניין אותי. אני קוראת ספרים על פי הרמת משיכה שלי אליהם, ואני בטוחה שגם אתה, ואני באופן אישי לא נמשכת לספר הזה כרגע. אין לי מושג במה האשמתי אותך...אבל אני בטוחה שאם אכן האשמתי אותך במשהו, זה לא מה שאתה חושב שזה. נ.ב מותר לאנשים להתעסק במה שפאקינג מעניין אותם. אם בת-יה רוצה להתעלם מכל שאר הדברים שכתבת בביקורת כי אין לה מה להגיד עליהם, זה לגמרי לגיטימי. כתבת הרבה שטויות ובאמת שאין לי כוח להתייחס לכולם, אתה פשוט עיוור בדרך שאני לא יודעת איך להסביר לך - וכל זה כמובן רק בעיניי וזו רק הדעה שלי, אז תרגיש בנוח להמשיך כרגיל כי אני לא מצפה ממך לשנות שום דבר. ואתה יודע מה, עכשיו אני מרגישה קצת רע, כי אני רואה כמה התפתחת וכמה הראש שלך קצת יותר פתוח מבעבר לשמוע, אבל יש אזורים שבהם אתה עדיין אטום לגמרי, וזו בעיה. אתה לא בעיה, אבל אכן יש לך בעיה, וזה לא הסמים, אלא זה שאתה חושב שאתה נאור יותר משאתה באמת. קח את כל מה שאמרת, ותנסה לחשוב למה אני חושבת שאלו דברים שאתה צריך לומר לעצמך ולא "לנו"... בחייאת, כאילו אני ובת-יה צמד חמד, ה-"אתן" עדיין מעצבן אותי. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
בחור כלבבי, הווטס הזה. כבר שנים שאני מרגיש שאני קם בבוקר לסידורים בלבד, שאני לא חי באמת.
מלחמה מתמדת.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לא משנה איך תהפכי את זה, אני לא הבעיה כאן. אתן הבעיה. אתן בחרתן מכל הנושאים בהם התעסקתי בסקירה למקד את כל תשומת הלב שלכן לשורה וחצי שכתבתי על סמים (ואז אני אובססיבי וחוזר על עצמי, מדהים איך הגמל לא מודע לדבשת). יכלתן להביע דעה על כל דבר אחר, בחרתן לגשת למקום הבטוח שלכן, המוכר הצפוי והמוסרי של ״אוי ואבוי כל מה שסיפרו לנו על סמים״. אתן בחרתן, לא אני. וכשאתן כותבות שטויות אל תצפו ממני לא להגיב. זה לא מעניין אותך? אז אל תגיבי בנושא. אני בטוח שהספר הזה שלא מתעסק בסמים בכלל היה תורם גם לך. אבל הנה מה שהראיה הצרה שלך עושה, ואז עוד יש לך את החוצפה להאשים אותי כותב הסקירה ולאכל לי את הראש, כשסמים הם חלק מינורי וכמעט לא חשוב בה. את יוצאת מהכלל, סאן. זה בטוח.
|
|
סייג'
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
סורי,
אני לא עושה דברים שלא מעניינים אותי.
אם אתה שומע ביקורת, היכן שאנשים מביעים דעה שונה משלך, זאת בעיה שלדעתי כדאי שתלמד לזהות אותה בעצמך אחרת אתה תרגיש שאנשים חוזרים ונתקעים על דברים - כשאתה בעצם זה שנתקע ולוקח את הדברים לאותם המקומות גם אם זה לא מה שאנשים התכוונו. באופן אישי, אני לא חושבת שלכולם צריכה להיות דעה על הנושא הזה - סמים לא מעניינים אותי, אבל אני חושבת שאתה נותן להם יותר מדי קרדיט, וזהו. תעשן, תשתה, תעשה מה שבא לך... אני רק רוצה לחיות חיים ארוכים נטולי סבל, ולא אכפת לי מה עושים כל השאר ואם הם צודקים או טועים בדרך שלהם - כי זה לא רלוונטי אליי. אתה נהיה נורא חזרתי כשזה נוגע לסמים, ממש יש לך אובססיה על הנושא, ונראה שעוד לא קלטת שלא לכולם עד כדי כך אכפת...ושלא כל מי שמדבר איתך על סמים מנסה לנצח באיזו מלחמה בלתי נגמרת על האם זה בסדר לעשות סמים או לא. אתה יודע שלא אכפת לי, אמרתי לך אלף פעם שלא אכפת לי, ואני אפסול ואבקר את מה שבא לי. ובמקרה הזה, בוא נגיד שאני מבקרת אותך ואת הגישה שלך, ולא את הסמים. "בוא נגיד" - כי אני לא באמת עושה את זה. אתה פשוט חווה את הדעות שלי כביקורת וזה מתחיל ממש להימאס. ואני לא כמו בת-יה שיודעת מתי ואיך לעצור דיון עם מישהו שמתקשה לקבל את מה שהצד השני אומר - אני קצת יותר חמומת מוח, וכשאני חושבת, מרגישה, וחווה משהו - אני מראה את זה - וכשאני אומרת לך, שאתה מתנסח ביהירות ומנסה לחנך אנשים לדברים שהם לא מעוניינים בהם(גישה שגם בטח חווית מאחרים) - כדאי לך להקשיב לי. כי אתה יודע ראסטה, לפעמים אנשים שותקים לאחרים כי לא באמת אכפת להם מההתפתחות האישית שלהם ומאיזה סוג של אנשים הם יגדלו להיות. אני לא שותקת לאף אחד, כי אכפת לי מאנשים, לא מסמים. אני אגיד את זה שוב פעם כי נראה לי שאתה לא באמת קולט - הדבר שלי הכי אכפת ממנו זה אנשים, ובאמת שממש לא אכפת לי ולא מעניין אותי סמים. סתם שאלה שאני זורקת לאוויר, שאלה שאני חושבת שאתה צריך לשאול את עצמך, אתה בכלל יודע מי אתה ללא הסמים? אתה לא חושב שקצת נקשרת אליהם ולקחת אותם יותר מדי כחלק מהזהות שלך? הדרך שבה אתה מגיב כשאנשים מדברים איתך על הסמים, בעיניי, מראה איך אתה חווה את המתקפה על סמים כמתקפה אישית נגדך. וכן, אני אומרת הרבה דברים שאני לא צריכה לומר, ואני כנראה גם יהירה עכשיו, אבל אני יודעת שכל מה שאני אומרת - זו הדעה שלי, מתוך החוויות האישיות שלי, ושאין אמת אחת אבסולוטית שכולם חייבים לחיות לפיה - ובכל זאת אני עדיין אומרת את האמת שלי ואת הדעות שלי כאילו הם אבסולוטיים, כי עבורי הם באמת כאלה. בדיוק כמו שלך, יש איזושהי אמת אבסולוטית שאתה חי לפיה ומגיב כאילו ערעור על האמת הזאת היא מתקפה אישית נגדך - אז אנחנו אותו דבר. במדינות אחרות להגיד שאנשים שווים ושכולם אותו דבר זה חוסר כבוד, אז אני מניחה שככה אני לא מכבדת אותך היום. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לכבד את מה? תעשי מה שבא לך, זה לא מעניין אותי. אמרתי לך, רק אל תפסלי ותבקרי דברים שאת לא מבינה בהם. זה הכל. ממליץ לך לראות את הסרט thank you for smoking. ואז אשמח לשמוע את דעתך שוב בנוגע לרעיונות שאת חושבת לנכון.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
זה שאת מפחדת מהשינוי הזה, בת-יה, לא הופך את זה לרע וטוב. אבל לצערי אני מקבל את הרושם שלכתוב למה שינוי תודעתי הוא טוב לא ישנה שום דבר בתפיסה שלך. גם לך.
|
|
סייג'
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ראסטה,
לא אכפת לי מסמים.
ואני לא "מפחדת" אני פשוט אחראית לגבי החומרים שאני מכניסה לגוף שלי. אני יודעת איך החשיבה שלי יכולה להתערפל בקלות מהדברים הכי פשוטים כמו חוסר שינה או מאכלים מסוימים ואין לי שום רצון לחקור איך חומרים אחרים משפיעים עליי כי זה מיותר בעיניי. המוח שלי יכול לעשות דברים נהדרים, וללמוד כל כך הרבה, ואני לא צריכה לקחת משהו כדי לדעת את הפוטנציאל שבו. להגיד שזה לא רציונלי להיזהר מחומרים שאתה לא יודע איך הם ישפיעו עליך... כאילו די. חלאס. אפילו מהחומרים שאנחנו יודעים איך להיזהר אנחנו לא מצליחים להיזהר, ואנחנו לא חוששים מהם אפילו שברציונלי אנחנו אמורים להיזהר כמו שכתוב על הסיגריות: "סיגריות גורמות למחלות ולמוות בטרם עת". אני נזהרת מכל דבר שיכול לגרום להתמכרות, כי אני יודעת שיש לי נטייה להתמכר, ואם אתה לא מכבד את זה, אז אני לא יכולה לכבד אותך כמו שהייתי רוצה. |
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אני חושבת שאתה יכול להסכים אתי שסמים פסיכדלים משנים את התודעה -
אז עכשיו נשארת רק השאלה אם זה טוב או רע. ובזה כנראה לא נסכים בעתיד הנראה לעין. דרך אגב, משום מה נזכרתי עכשיו באורי זוהר - אז כל דבר יכול לקרות. ובכל אופן בזה אסיים - שיהיה לך רק טוב. וגם לכולם ... |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אתן רואות סמים אתן מאבדות את זה. כל פעם אותו סרט. ספר עם הרצאות כאלה מרתקות והסמים זה מה שתפס אתכן. מה אני אגיד לכן...
מבחינתך, בת-יה, הוא כמובן לא נכון. אבל תמשיכי לחשוב כך. כמובן שאת מתעלמת מהמשפטים שאני כותב. לא אמרתי שכדי להתחבר לטבע צריך לקחת סמים. אמרתי שיש קשר בין התודעה שלנו לסמים פסיכדליים. והתודעה שלנו היא מילת המפתח. |
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
rasta, מבחינתי שימוש בסמים ואמונה בדת - חד הם: שימוש ב"מכשיר" כדי להגיע לאמת - שתהיה מה שתהיה.
וזה כשלדעתי לא צריך לא את זה ולא את זה כדי להתחבר ליקום ולקיום. ונגעתי ישר בסמים, כי כמו שציינתי, שמעתי את אלן ווסט די פעמים בשביל להבין שהם היו חלק נכבד מחייו, עם הטפה משמעותית על הצורך בהם, גם אם בספרים (ולא קראתי את ספריו) אולי הוא ממעיט בנושא. חוץ מזה נכון - לא השתמשתי ולא משתמשת בסמים. אבל בבקשה, אם אין לך מושג איך אני יכולה להתחבר לטבע וליקום בלי הסמים - אז גם יפה שתיקה. גם ברור לי שלא כל אדם יכול להרגיש כמוני - כי אחרת לא היו צוחקים עלי בלי סוף בנושא הזה. אבל זה מה שיש. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, סאן.
כבר היה לנו הדיון הזה בעבר, והעובדה נשארה כמו אז; אם לא עשית סמים פסיכדליים, וגם אם עשית זה לא מבטיח שום דבר, יהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי להסביר לך את הקשר הישיר שיש לפסיכדליים עם התודעה שלנו. זה בדיוק היופי, המדע לא רלוונטי כאן. לא אמרתי שכל מי שעשה מבין, אם תקראי שוב תראי שכתבתי שגם אלו שעשו לא בטוח הבינו, התודעה זה לא עניין של מה בכך וכמה חוויות פסיכדליות לא יפתרו לך את כל השאלות. זה תהליך. והמדע בטח לא יודע איך להסביר את זה. כדי להבין צריך לעשות. אבל את בחיים לא תעשי את זה. כי את מפחדת. וזה בסדר, הרוב מפחדים. רק שהפחד הזה הוא לא רציונלי. |
|
סייג'
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מסכימה עם בת-יה.
לא חושבת שהיא ביקרה את הסמים, ורק בגלל שמישהו לא ניסה סמים בעצמו לא אומר שהוא לא יודע עליהם את כל מה שצריך לדעת.
לדעתי לא כל מי שעושה סמים באמת מבין מה הם עושים לו, ולהגיד שאנשים שניסו סמים מבינים יותר טוב את החוויה ממדענים שהתבוננו במה שהחומרים האלה עושים למוח שלנו ובאמת חקרו את הנושא מבחוץ - זה פשוט מגוחך. זה כמו להגיד שאדם שחולה במשהו מבין יותר את המחלה מאשר הרופא שמטפל בו, ושאנשים שרוצים לדעת על המחלה הזאת או בכלל לקבל את הזכות לדבר על המחלה הזאת - צריכים לחוות אותה בעצמם, ולא יכולים להתבסס על המידע הרפואי שיש. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
אני לא כאן ללמד אף אחד ובטח לא מהלל שימוש בסמים. אבל אם יש דבר אחד שאני לא אוהב זה שאנשים מדברים גם כשאין להם מושג ולו הקלוש ביותר בתחום אותו הם מבקרים. אז בתור אחד שעשה מספיק פעמים סמים פסיכדליים, כן, יש קשר ישיר בינם לבין התודעה שלנו ומי שלא עשה את זה לא יבין את זה. גם מי שעשה את זה לא בטוח יבין את זה. מכל הסקירה ידעת ישר לגעת בנושא הסמים. וזה רק מוכיח לי כמה הספר הזה של אלן ווטס והדברים שהוא אומר נכונים. דוגמה נהדרת, בת-יה, לאיך רעיונות משפיעים עלינו. את רואה סמים - את רואה שלילי. אין ימינה אין שמאלה. וכך העולם הזה עובד. ועל זה ווטס מדבר. ברור שיצר ההישרדות והפחד קיימים. רק שבטבע המוות פשוט קורה. ואנחנו בני האדם היחידים שמפחדים ממנו, היחידים שחוקרים אותו, שמנסים להבין את המוות, שהמצאנו סיפורים למה קורה אחרי. וכמו את המוות כך גם דברים אחרים. ואת זה בעלי החיים לא עושים. בעלי החיים פשוט חיים. ואנחנו שורדים. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, יעל.
נשמע כמו ספר שארצה לקרוא, רשמתי. מצחיק אבל רובנו מתהלכים על הכדור הזה כשאנחנו בטוחים שאנחנו ערים לכל ומבינים הכל, כשבתכלס כמעט כולם עיוורים לגמרי ואין להם מושג מה קורה סביבם. את כיסוי העיניים כל אחד מאיתנו יכל להוריד, הבעיה היא שהרוב בכלל לא מודע לזה שהוא עיוור. האנושות היא לא רק תוצר של אבולוציה ביולוגית. יש כאן הרבה גורמים שהשפיעו עלינו ועל ההתפתחות שלנו. וגם אנחנו השפענו על עצמנו, אלו הסיפורים והרעיונות והמודלים שאנחנו המצאנו ועליהם מתבסס כל הדבר הזה שנקרא מציאות. |
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אז ככה: בשביל להבין ולהאמין שאנחנו חלק מהטבע והאגו לא קיים - לא צריך לקחת סמים.
אני חשה את זה כל פעם מחדש בלי שום סם - צריך פשוט להסתכל בפתיחות על הטבע שסובב אותנו. חוץ מזה, יצר ההישרדות והפחד הקיומי קיימים גם אצל בעלי חיים, ומכאן שהם קיימים גם אצל בני האדם. ועם כבוד לאלן ווטס שמעתי אותו, מדי פעם, במשך השנים. הבן אדם כל כך נהנה מעצמו - ואולי זה הסמים - שקשה לקבל את זה שהוא לא רצה להיות גורו. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מעניין.
הזכרת לי ספר שהגעתי אליו במקרה "אדם כיציר מחשבותיו" של ג'יימס אלן. הורדתי אותו בחינם וחשבתי שזה יהיה כל ערכו עבורי. הוא הפך לאחד הנכסים השווים ביותר בספרייתי הוירטואלית. חיבור שנכתב בתחילת המאה העשרים על ידי סופר לא מוכר, תיאר באופן נפלא וממש עכשווי את העולם ואת האדם בתוכו. אם תיתקל בו - כדאי לך. יש לי הרגשה שהוא מאד ידבר אליך. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
לאדם ודאי שיש אחריות על עצמו, וגם על הסביבה שלו. מוסר זה המצאה שלנו, כמו שטוב ורע אלו המצאות שלנו. וזה בסדר שיש מוסר. רק שבשם המוסר אנחנו עושים מה שבא לנו, כל אחד רץ עם האמונות שלו והאידאלוגיות והמוסר הקלוקל שלו ומנסה לתקן את העולם כשהוא בעצמו דפוק וצריך ברגים וחלקים חדשים. ווטס מדבר מעבר לכל זה. הוא רוצה שקודם כל נפסיק להילחם בעולם, שנפסיק לפחד ממנו ושנתחיל לקבל. וכדי להפסיק להילחם בו צריך להבין למה בכלל קרה הפילוג הזה ולמה בכלל יצא מצב בו אנחנו חושבים ורואים אותנו כמשהו מסוים כשאנחנו בכלל משהו אחר. |
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה, ראסטה.
לא ירדתי לסוף דעתו של המחבר. האם יש לאדם אחריות על עצמו, קרוביו, סביבתו? האם יש מוסר מחייב? |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת