ביקורת ספרותית על המורה - פרנק מק'קורט #3 מאת פרנק מק'קורט
ספר בסדר

---

"דיברתי עם המורים בקפיטריה על קווין. הם נדו בראשיהם. הם אמרו, חבל באמת חבל. חלק מהילדים האלה באמת נופלים בין הכיסאות
אבל לעזאזל, מה מורה כבר אמור לעשות? יש לנו כיתות ענקיות, אין זמן. ואנחנו רק מורים." [עמ' 116]

לפני זמן מה האזנתי לריאיון ברדיו עם ראש ארגון פשע מקומי, הוא סיפר כי התחיל את הקריירה שלו בנעוריו כמפקד 'כנופיית רמת
עמידר' וטיפס בסולם הדרגות וההישגים. ניכר מדרכו, מדיבורו ובכלל שיש בו פוטנציאל וסקרנות, אולי אפילו רבה, לרכוש ידע לאו
דווקא מעולם הפשע, בריאיון הוא אמר - אילו הייתי גדל במקום אחר, בסביבה אחרת, חושב שהייתי הופך מורה מחנך, אולי אפילו
מורה באקדמיה, אבל הסביבה דפקה אותי ואני שיתפתי פעולה עם הסביבה הסקרנות והפוטנציאל שירתו את הפשע (פחות או יותר
אלו המילים, זו הייתה רוח הדברים).
כזה (יכול היה להיות אך לא היה) פרנק מק'קורט, המורה לספרות אנגלית-מחנך שלימים כתב ופרסם שלושה ספרים, אחד מהם "המורֶה".
הוא גדל בעיירה באירלנד בימים קשים ובסביבת עוני ומחסור ושהה בשעות היום בבית ספר כזה של "סביבה". היה בו פוטנציאל, הייתה בו סקרנות
אך הרחוב קרא לנער. בהיותו איש צעיר לקח יזמה ומוטיבציה ומשהו רעב בתוכו ללמוד ולהכיר ויצא ללונדון - שם למד, הוכשר, התערה בסביבה מסוג אחר משהכיר היה האירי בחברה האנגלית. והפך מורה. מורה בבתי ספר תיכוניים כאלה של "סביבה" לא פשוטה, תלמידים מה"שכונות" רבים מהם ממשפחות איריות ואיטלקיות, מבתים קשי יום והורים נטולי השכלה וערך לרכישת
ידע, בתי ספר תיכוניים להכשרה מקצועית. כאלה תלמידים היו לו, שבאו מסביבה קשת יום שאולי לימדה אותם לפשוע, והוא, הוא
בדרכו, לימד את חלקם לראות בעצמם פוטנציאל שאולי אפילו יממשו בעתיד, אולי אפילו יהפכו מורים.
ובספר למעשה אוסף של קטעים קטעים מסיפורי ילדותו וסיפורי היותו מורה וסיפורי התמודדותו מול תלמידיו.
אני התאכזבתי מהספר [נראה גם שציפיתי ליותר מהסופר של "האפר של אנג'לה"] יש כאן רצף קטעי סיפורי חוויות, אולי מתאים
לומר סוג של יומן אישי, או רשומות של זיכרונות, קטעי סיפור מילדותו ומנעוריו, מחייו כמורה אירי בלונדון, במשך 30 שנים, של התנסויות,
סיפורי הצלחות ומפחי נפש שנראה שחווים רבים מהמורים בתיכון. יותר מזה, כאלה שמלמדים בבית ספר שנמצא ב"סביבה"
כזו שמלמדת תלמידים לימודי מקצוע ושבביתם אין כל ערך לרכישת ידע אלא רק לפרנסה. מק'קורט מספר על חלק מתלמידיו שגילה
בהם פוטנציאל ושבזכותו, המורה לחיים מק'קורט, גילו בעצמם את הסקרנות לידע ללמוד ואת היכולת לצאת מהמעגל הזה ואולי יש בהם אף שיהפכו
בעתידם אנשי חינוך בעצמם, לתלמידים שלומדים בבתי ספר כאלה שמלמדים תלמידים בסביבה קשת יום ויחשפו פוטנציאל שאולי
יתממש בזכותם, ויאפשר להם להתממש בטוב ולא לממש את הפוטנציאל כחיילי או ראשי ארגון פשע.

התאכזבתי כי ציפיתי לסיפור עלילתי שלם ולא לקטעי סיפורים.

» ביקורות נוספות של אנוק
» ביקורות נוספות על המורה - פרנק מק'קורט #3